פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כ:ט

ר' מני דשאיב. תנחומא כאן:

יין ושכר אל תשת. וס"ד ולא תמותו ואע"פ שכתב כן אחר מיתת בני אהרן ועי' לעיל פר' י"ב סוף סימן א' והיא משמונה פרשיות שנאמרו ביום השמיני כמ"ש גיטין נ"ו:

מחוסרי בגדים. כפשטא דקרא בריש ואתה תצוה ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי ובסוף הענין כתוב והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אותם ומלאת את ידם וגו' והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אוה"מ או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עון ומתו ופסוק זה כתוב אחר הבגדים כולם קודם המכנסיים הרי פשטות הכתובים מורים שגם בני אהרן מלובשים ח' בגדים בח' ימי המילואים אלא שעל אהרן המצוה לדורות וכמ"ש כאן כן הוא גם בתנחומא ואם נאמר שמ"ש לאהרן ולבניו פי' אהרן לראוי לו הם הח' בגדים ובניו לראוי להם הם ד' בגדים א"כ יותר היה ראוי שיענשו על ג' בגדים שלבשו מה שנאסר להם ועברו בקום עשה משיענשו על המעיל שלא לבשו כי לא היו רשעים ללבשו ואיך יענשו על מה שנאסרו לא יתכן לומר כן אלא שדעת המדרשים בפשט הכתוב כאשר כתבתי שגם בני אהרן היו צריכים ללבוש ח' בגדים בח' ימי מילואים ועל כן יתכן שיענשו על בגד אחד שלא לבשו שעל כן הביא המדרש פסוק והיו על אהרן לשרת ולשון הפסוק והיה על אהרן ועל בניו בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עון ומתו ואם לא נאמר שדעת המדרש שפשט הכתוב שעשו גם לבני אהרן בגדים איך יאמר שהיו מחוסרי בגדים והיו חסרים מעיל משמע שחושן ואפוד וציץ היו לובשין ומאין היו מוצאים ג' אלו ללבוש שהרי אהרן היה לבוש בהם ולא היו אחרים בעולם. אך רש"י בחומש על פסוק ולבני אהרן תעשה כותנות ארבע בגדים הללו ולא יותר וכן מ"ש והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו פי' ג"כ אהרן לראוי לו ובניו לראוי להם שלא כפי משמעות המקרא הרי שכפי משמעות המקרא יש לפרש כאשר פירשתי וא"כ דעת המדרש בפשט הפסוקים הנה המדרש הזה מדרש פליאה בלא פתרון כלל. והנה לפי מ"ש בסימן ח' שנכנסו לפני ולפנים היינו לק"ק ושם אין נכנסים אלא בד' בגדים ובהכרח שכוונת המדרש על ההיכל ועיין לעיל פר' א' סימן ז' לפני ולפנים אצל משה וצ"ע:

שלא היו להם בנים וכו' וימת. וס"ד ובנים לא היו להם משמע שמביא ראיה מפסוק זה עצמו שמי שאין לו בנים במיתה ואינו דומה להג' דברים הנ"ל שמפורש במקום אחר עונש המיתה עליהם ובהכרח שכוונת המדרש שגם אצל בנים כתוב מיתה כמ"ש ב"ר פר' ל"ד סימן י"ד וביבמות ס"ג מדכתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך ואתם פרו ורבו:

שלא היו להם נשים. שאם היה להם נשים אלא שלא הולידו בנים אין זה נחשב לחטא שאין זה בידם אלא שלא נשאו כלל:

דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו. ודרשו ביתו זו אשתו ופסוק זה כתוב אצל כה"ג לבד וזה עוד ראיה לדברי הנ"ל שדעת המדרש שהיה להם דין כנה"ג: