פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כ:ג

לשחוק אמרתי מהולל. מדרש קהלת סוף פסוק זה דף פ"ז:

עד שגמרו סעודתם. שלא רצה להפסיקם ולצערם ולהפסיד המצוה שאכלו אצלו ת"ח וצדיקים ובקוה"ר שם איתא שהניחם גם לגמור ברכת המזון רק אחר ברכת המזון שצריכים לברך ברכת חתנים ז' ברכות אז גלה להם שיברכו ברכת אבלים וכאן חסר מ"ש בקוה"ר שם מה מעורב היה השחוק של אלישבע בת עמינדב ואגב זה הובא גם המעשה של כבלי: