פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כ:א

הכל כאשר לכל וכו'. בתנחומא ריש ואתחנן הגירסא כמו כאן וכן הוא בקוה"ר פסוק וראיתי את כל מעשה אלהים דף ק"ו א' אך בתנחומא כאן הדרשה באופן אחר:

א"ר יוחנן. ב"ר פר' למ"ד סימן ו' וש"נ:

והקריב שם בנו. כי נח ברכו ברוך ה' אלהי שם וגו' וישכון באהלי שם וגם כתוב עליו והוא כהן לאל עליון שהוא הקריב קרבנות של דורו:

זה פרעה נכה. מ"ב כ"ג דה"ב ל"ה שהרג את יאשיה ושלל הכסא וכמ"ש באריכות בתרגום שני ובמדרש אסתר סוף פסוק בימים ההם דף קי"ט:

ולטוב זה משה. שמ"ר פר' א' סי' י"ט וש"נ ומבואר וכאן קיצור:

בטהרתן של ישראל. כמ"ש לפני ה' תטהרו ע"י הקרבנות שהקריב אהרן וטהרם מטומאת מת באפר פרה וטהרם מטומאת צרעת ובתוכחתו וצדקתו רבים השיב מעון ולטמא אלו מרגלים שטמאו עצמם בלה"ר שהוציאו דיבה על א"י ונשפטו משה ואהרן עם המרגלים במשפט אחד:

ויזבח לו אחאב. צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו והיה לסמוך תיבת לו אצל מ"ש ולעם אשר עמו ולמה הפסיק ע"כ דורש אצל הרשע לגנאי לי זבח ליהושפט לכבוד בשר ודם ולא לכבוד הש"י לקרבנות:

זה מת בחצים. באחאב כתב ואיש משך בקשת לתומו ויך את מלך ישראל וביאשי' כתב ויורו המורים למלך יאשיהו:

השבעו לו. והאמין בשבועתם ומסר להם נפשו מזה הביא ראיה שהיה ירא שבועה וכל שבועה הוא בשם ה' וכמ"ש חז"ל על פסוק כי הגיד לה את כל לבו ידעה ביה דלא מפיק ש"ש לבטלה ובהיפך בצדקיה שהיה קל בעיניו להשבע בשמו וזהו כנשבע ומי שרגיל בשבועות נכשל לעבור עליהם ומ"ש כנשבע הוא ההיפך של כאשר שבועה ירא שהנשבע אינו ירא שבועה. ע"פ מדה ט':