פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה יז:ד

הבקר היו חורשות. עיקר מה שהביא פסוק זה לחשוב סדר פורעניות של איוב תחלה בממון בקר וצאן וגמלים ואח"כ בבנים ואח"כ בגופו ואגב שהזכיר פסוק זה דורש בו:

יצאו מכפר קריינוס. הנה כפר קריינוס הוא במדי כמ"ש במדרש אסתר פסוק מהר קח את הלבוש שהיה אביו של המן שם ומגדל צבעי' הוא בארץ ישראל כמ"ש ב"ר פר' צ"ד סי' ד' וא"כ מאמר זה פליאה דעת ממני ומה דרשו ואיך דרשו:

כי אערוץ המון רבה. וס"ד ואדום לא אצא פתח והם שני כתובים מכחישים תחלה אמר שיתחזק עם המון רב חיל ואח"כ אמר ואדום לא אצא פתח ומי הוא הבוז משפחות ודורש שכך הוא פירש הפסוק כי אערוץ המון רבה שהיה מגייס ומקבץ חיילותיו על שבוז משפחות הם הכשדים ע"פ מדה י"ז כמ"ש כשדים זה העם לא היה שלא היה עם חשוב בעולם כשאר האומות רק אשור יסדה לציים להפחיד הגוים בהם כמו שמפחדים מציים הם חיות המדבריות המזיקים כמ"ש ישעיה ל"ד י"ד ופגשו ציים את איים וזהו ובוז משפחות יחיתני שנתן אימתו עלי שע"ז אמר כאן כשדים שמו שלשה ראשים. וכמ"ש חבקוק א' כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר וגו' איום ונורא הוא וגו' וזהו ליתן אימתה:

אש אלהים נפל מן השמים ואדום ויתכן שעל שדורש המדרש שמשפט איוב היה מן הקל אל החמור ומהפך סדר הפרשיות כמ"ש בסוף הסימן גם בענין הממון עצמו הולך מן הקל אל החמור ואש אלהים מן השמים שלא כדרך הטבע היה אחר מ"ש כשדים שמו שלשה ראשים ועל פי מדה ל"א:

קל מן שמיא נפל. דניאל ד' ובא לדרוש שאין הכרח לומר שהיה האש בשמים ונפל לארץ אלא הכוונה שע"פ גזירה מן השמים התלהט האש הטבעי שהוא מלא האויר שעל כן ואדום לא אצא פתח כנגד גזירת שמים:

ויסגר לברד בעירם. ואח"כ ויך גפנם גירסא זו צ"ע שפסוק ויסגר הוא בתהלים ע"ח ופסוק ויך גפנם הוא בתהלים ק"ה ג"כ אצל ברד כמ"ש נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם ויך גפנם ותאנתם ומהו ואח"כ ובמדרש רות הגירסא בהיפך תחלה ויך גפנם ואח"כ ויסגר לברד בעירם ונ"ל שגירסא זו עיקר ובא ללמדנו דבר נפלא שהנה בתורה כתוב אצל ברד ויך הברד וכו' מאדם ועד בהמה ואת כל עשב ואת כל עץ וגו' ואין זה כסדר הפורעניות שאינו נוגע בנפשות תחלה והסדר הנכון כמ"ש תהלים ע"ח יהרוג בברד גפנם ושקמותם בחנמל ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים שהוא סותר למ"ש בתורה תחלה על האדם ובהמה ואח"כ על העשב והעץ והכריע מאיוב וכדומה שאינו פוגע בנפשות תחלה ועי' ב"ר פר' א' סי' ו' ושמ"ר פר' ט"ו סימן כ"ב שנביאים וכתובים באים לפרש את התורה. אך בילקוט איוב ובילקוט רות הגי' כמו כאן ואני בחרתי הגירסא שאפשר לפרשה ע"פ המקראות והמדות:

ואח"כ ויך כל בכור בארצם. הוא פסוק של תהלים ק"ה ואגב שהביא פסוק ויך גפנם מתהלים ק"ה הביא פסוק הסמוך לו:

ואף נגעים הבא על האדם. מדרש תדשא פר' י"ז הנה בתורה כתיב תחלה נגעי אדם ואח"כ נגעי בגדים בסדר תזריע ואח"כ נגעי בתים בסדר מצורע והמדרש מהפך הכל ודורש כן שמאחר שלמדו מכל הנ"ל שסדר פורענות הוא מן הקל אל החמור א"כ מ"ש בתורה בהיפוך מסידור זה בהכרח לדרוש ע"פ מדה ל"ב מוקדם שמאוחר בפרשיות שתחלה נאמר פרשת נגעי בתים ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי אדם וכל הענין בתנחומא תזריע סימן יו"ד בקיצור ובסדר מצורע סי' ד' באריכות. ולכך לא התחיל בנגעי בתים על שלא היה להם עדיין בתים במדבר ולא בבגדים שבגדיהם היו ע"פ מעשה נסים והתחיל בנגעי הבתים כדי ליראם כן הוא במדרש תדשא: