פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה יז:ג

על י' דברים. עי' ערכין ט"ו ולעיל ריש פר' י"ו על ז' דברים ובמ"ר פר' ז' סימן ה' על י"א דברים וכן הוא בזוהר בלק על י"א דברים ע"ש השינוים וכן הוא בתנחומא כאן ריש סימן י"ד על י"א דברים ומדרשים חלוקים הם:

גוזל את הרבים. בממון ומ"ש הגוזל את שאינו שלו היינו בכבוד ובגדולה שאינו שלו כדלקמן בסמוך:

שהעידו עדות שקר. פתח בע"ג ומסיים בעדות שקר ועי' לעיל פר' י"ו סוף סימן א' מש"ש על ענין יפיח כזבים ולזה כוון כאן:

כי פרוע הוא. שזרחה בהן צרעת וכמ"ש והצרוע אשר בו הנגע וגו' וראשו יהיה פרוע ודורש גז"ש וכן הוא בתנחומא שם:

ועל חילול ה' מגיחזי. שאלישע קידש ה' על שלא רצה ליקח כלום מנעמן וגיחזי שלקח חילל ה' ובמ"ר שם מבואר יותר:

מהו מאומה. משמע דבר קטן והלא לקח ככרים כסף על כן דורש על פי מדת ממעל מומה שפיו הכשילו ולקח מום היינו צרעת נעמן ועי' ב"ר פר' נ"ה סימן ב':

שנאמר והסגירו הכהן. דורש גז"ש שתיבת ה' יסגרך מורה צרעת ואף שלא היה כאן סגירה כי גלית מת מיד ודוד לא היה כהן וגלית אינו מטמא בנגעים אלא דורש מתיבת יסגרך שהיל"ל יתנך או ימסרך שמרמז על נגעים ועיין לקמן פר' כ"א סימן א':

משבנא. לעיל פר' ה' סימן ג':

ובחזקתו גבה לבו. אצל עוזיהו כתיב ודורש שהיה אצל עוזיהו שני חטאים אחד שגזל הכהונה ואחד שגבה לבו וכל חטא היה כדאי לעונש הנגעים:

דאמר ר' אלעזר. לעיל סימן זה ר' יצחק ב"ר אלעזר: