פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה טז:ח

מאדם יהא שלא יבואו חליים. בא לדרוש תיבת מיטהר משמע שהטהרה תלויה בו בעצמו שיגרום שיהיה טהור ושירפא מצרעתו:

כל חולי זה העין. שכל החלאים באים בעין רעה ע"כ נקרא כל חולי:

בצפורי דהות תמן צינתא. כמ"ש מגילה ה' ע"ב צפורי שיושבת על ראש ההר כצפור וע"כ היה הרוח שולט בה והקור:

תשתזיב מן צנתא. כי רבי היה דר בציפורי כמ"ש ב"ר פרשה צ"ו והיה צריך בעצמו לברכה זו:

בשם ר' נתן. ולעיל אמר דר"ח ור' נתן דאמרי צ"ט בצינה אך בירושלמי שבת הגירסא בשם ר' יונתן:

בפשיעה. שאינם נשמרים מדבר שמזיק אותם ופושעים בעצמם: