פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה טז:ז

ולקח למטהר. שתי צפרים וצפור כולל כל מיני עופות ולא פירש איזה צפור ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל שמדבר בצפור שיהיה שוה להחטא שיהיה בעל קול כמו המצורע יבא קול ויכפר על הקול עי' רמב"ן סדר מצורע. ועי' לעיל פרשה יו"ד סימן ד' אצל זגי הרמונים וכמ"ש בערכין ט"ז ב'. וזהו מ"ש ולקח למטהר שתי צפרים כנגד מעשה המיטהר יהיה שתי הצפרים ובאיזה ענין משתוים היינו בענין הקול ועל שדרשה וו על פי המדות כנ"ל ע"כ אמר המדרש בלשון אמר הקב"ה וכו':

צפור דרור. כך הוא במשנה במסכת נגעים פרק י"ד ובת"כ יליף לה ממ"ש ושילח את הצפור החיה על פני השדה צפור המשתלח וכו' ועיין ברמב"ן שם ובמשנה משמע שהיו סימנים בצפור דרור במעיה כמ"ש שחט הצפור ונמצאת שלא דרור שחטה ונמצאת טרפה משמע שדומה לטריפה שנכרת אחר שחיטה וצ"ע:

שאוכלת מפיתו ושותה מימיו. וצ"ע שהרי איתא בביצה דף כ"ג שצפור דרור דרה בבית כבשדה ואין מזונתה על האדם כלל ואיך אומר שאוכלת מפתו וכו' אך ברמב"ן סדר זה מצאתי הגירסא שאכלה מפתו ושתת מימיו יתכן לפרש שכן דרך הקונה צפרים כשמכניסין לביתו קודם שמוסרם לכהן נותן להם מפתו ומימיו יום או יומים ועל זה אמר שעל שאכלה מפתו לכן מכפרים עליו ועי' ביפה תואר וכן הוא במדרש תדשא פרק ט"ז: