פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה טו:ג

לשטף תעלה. תעלה פי' גומא שגדלה השער בו. ומ"ש אית אתרין בתנחומא סימן ו' כאן הגירסא בערביא קורין לשער שיטפא:

נהנית מחברתה. שלא יהיה שני שערות יונקות מגומא אחת ומכחישות את האדם:

מעשה באדם אחד. בתנחומא כאן המעשה באריכות ע"ש:

ודרך לחזיז קולות. הוא סוף הפסוק של מי פלג לשטף הנ"ל ודורש על הרעם:

ד"א ודרך לחזיז קולות. הכוונה על ר"ד וצ"ל ד"א מי פלג לשטף תעלה: