פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה יא:ב

זה ביהמ"ק. השלישי שלעתיד ומפלת גוג הוא הכנה טובה לכל הטוב שלעתיד וכמ"ש (ביום מפלת גוג) הוא היום שדברתי יחזקאל ל"ט ח' פי' שעליו נתנבאו הנביאים כל הטובה שעתידה לבא:

בחכמה יבנה בית. משמע שלעתיד היינו הבנין שהתנבאו יחזקאל וכמ"ש שמ"ר פרשה מ"ח סי' ד' שאף בנין שלעתיד יבנה בג' אלו בחכמה ובתבונה ובדעת שנאמר בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו:

אלו ז' שנים של גוג. דורש סמוכים שבפרשה מ' של יחזקאל כתוב בנין הבית ובפרשה ל"ט שלפניה כתוב ובערו בהם אש שבע שנים:

כל אותן ז' שנים וכו' אותן ז' שנים. בא לדרוש למה האריך הפסוק בבשורה זו שיבערו בידות הכלי זיין ולא יחטבו מן היערים שהרי עיקר הטובה מה שנאבדו שונאיהם ושללו שולליהם והעצים דבר קטן הוא ע"כ דורש שמרומז כאן טובה העתידה היקרה מאד שאותן שבע שנים הן פרטגמיא וכו' והענין כמ"ש חז"ל סוף כתובות עתידין כל אילני סרק שבא"י שיטענו פירות וכו' וא"כ לא יהיה להם עצים לבער ולהסיק ולבשל שהאילנות העושים פירות אסור להשחיתם ע"כ פירש הפסוק ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים שישאו כולם פירות. כי בנשק יבערו אש:

זה יחזקאל. שיתנבא ויאמר על גפי מרומי קרת היינו מ"ש אמור לצפור כל כנף על העופות שמעופפים בכנפיהם במרום. מי פתי יסור הנה שהחכמה קראה לגוג פתי וחסר לב ואמרה לו העונש המפורש ביחזקאל ל"ט: