פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה יא:א

שלחה נערותיה תקרא. אם הפירוש ששלחה נערותיה לקרוא אחרים הלא מאחר שמדבר בתחלת הבריאה את מי יקראו ע"כ דורש שלחה שלוחיה לקרוא נערותיה המה אדם וחוה ושלוחיה המה המלאכים שבתחלה הכין הסעודה ואח"כ בראם כמ"ש ב"ר פרשה ח' סי' ו' ועי' במ"ר פ' י"ב סי' ד' ובסנהדרין דף ל"ח ובמ"ר שם כוון למ"ש כאן:

מי פתי וכו' אחר דעתו של נחש. כמ"ש הנחש השיאני ואוכל פיתה אותי וזהו פתי ועל ידי זה אבדו כל הסעודה הנ"ל. והנה תחלה קראה החכמה אותם נערותיה על גפי מרומי קרת למעלה ולגדולה ואח"כ מי פתי יסור הנה ותיבת יסור מורה שסר מדרך טובה כמ"ש סרו מהר מן הדרך וכמ"ש סורו טמא ומ"ש אצל לוט סורו דרשו עקמו עלי את הדרך ומ"ש אצל יעל סורה אלי היינו שהיה צריך לסור מדרכו וללכת אליה וכן סורה שבה פה פלוני אלמוני וכן כאן פתי יסור שסר בפתיות מדרך הטובה ואח"כ כתיב חסר לב שהוא רע יותר ומהו אמרה לו ולא פירש מה שאמרה ע"כ דורש שתחלה קראה אותם על גפי מרומי קרת לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי ע"פ מדה ל"א ואח"כ כשהשיאו הנחש מי פתי יסור הנה עזבו פתיים וחיו כשסרו מדרך הטובה וכשלא עשו תשובה אז קראה אותם חסר לב יוסר לץ לוקח לו קלון ופסוקים אחרונים מפרשים הראשונים וזה ע"פ מדה ל"א כאשר סדרתי ומ"ש אמר לו שאין לצרפו אל מ"ש לכו לחמו בלחמי כנ"ל שהרי הוא שייך אל מ"ש על גפי מרומי קרת כנ"ל ובהכרח לדרוש ע"פ מדה י"ז שמפורש בתורה מה שאמר לו אחר שאכל מעץ הדעת כמ"ש ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו' ארורה האדמה וגו' עד כי עפר אתה ואל עפר תשוב ובסנהדרין שם בשנוי: