פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ז:ג:ג

אסטרובולין. כמ"ש במסכת עבודת כוכבים פרק א' משנה ה' אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים אצטרובולין ופי' בגמרא פירא דארגזא וכן מצאתי בערוך:

סרוקה מילתן. בקריעת עור הפריעה:

פסולת שלה נמדדת עמה. כמ"ש ביצה ל"ח ב' הבורר צרורות מגרנו של חבירו חייב לשלם לו דמי חיטין אלמא כי לא חסרו שהחסיר המדה כי נמדדת עמה:

מחוטב עציך. ור"ד ראשיכם שבטיכם זקניכם וגו' עד חוטב עציך שנמנו עם ראשי ישראל:

ונטעתם בארץ הזאת. לשון הפסוק בעמוס ט' ונטעתים על אדמתם:

התבן והמוץ והקש. ב"ר סוף פרשה פ"ג ע"ש:

נשקו בר. בר הוא תבואה ברורה שהוא עיקר עמל השדה שחביב על האדם שזוכה לזה:

כי הנה היום בא בוער כתנור. והיו כל זדים וגו' קש וגו':

תזרם ורוח תשאם. וס"ד ואתה תגיל בה':