פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ה:ה:א

ויקומו ראשי האבות. לפי דרשה הא' בפסוק הקודם פשטתי שלח ידו מן החור על ידי כורש אז קמתי כמ"ש ויקומו וגו' אחר דברי כורש כמפורש שם ומ"ש קמתי אני ולא עובדי כוכבים כוונתו למ"ש עזרא ריש ד' וישמעו צרי יהודה ובנימין כי בני הגולה בונים ההיכל וגו' ויאמרו להם נבנה עמכם וגו' והשיבו לא לכם ולנו לבנות וגו' ומ"ש ליהודה שהוא מלך פי' שבט שממנו היה מלכות בית דוד:

דגזר כורש דעבר פרת. וכ"ה לקמן פסוק הסמוך פתחתי אני ולקמן פסוק אם חומה אני ובקה"ר פסוק תחלת דברי פיהו תכלות ואין פסוק בזה בתנ"ך וצע"ג מנא ליה רק כתוב בעזרא ה' כען שומו טעם לבטלה גובריא אלך וגו':

חשך השמש בצאתו. וכל הפרשה מדבר שם במפלת בבל על ידי פרס היינו כורש מלך פרס ועל שאמר שם חשך השמש בצאתו ויקשה שהרי אמר בירמיה נ"א מ"ח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם והשמש בכלל והם שני כתובים מכחישים ועוד מאי בצאתו היל"ל בצהרים ע"כ דורש בצאתו כמשמעו על אויבו של בבל היינו כורש מלך פרס שיותר טוב היה שיחשוך השמש בצאת כורש בשוקי העיר:

בגלקטיקא. בקהלת רבה פסוק שבתי לעיל פסוק אתי מלבנון בכלקדיקא:

היה לשטן לקטרג. כמ"ש זכריה ג' ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו' והשטן עומד על ימינו לשטנו:

ד"א קמתי אני. לפי דרשה הב' של ר"י בפסוק פשטתי שדורש על מ"ת:

אעפ"כ מר עובר. דורש מר מלשון אדנות ורב בתלמוד מר שלי הוא השי"ת וגם מלשון מרירות וכמ"ש כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך:

שלא יכנסו. שמ"ר פרשה למ"ד סי' ז' עי' מה שכחבתי שם ותבין כאן ודרשה זו לפי הדרשה הב' של ר"י בפסוק פשטתי על ענין מתן תורה: