פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ד:ח

לשון של זהורית. ביום הכפורים שמתלבן וכמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כמ"ש שבת במשנה פרק ט' משנה ג':

שעיר המשתלח. למדבר וזהו ומדברך נאוה ומ"ש מדברך יאי על מדבר של שעיר המשתלח ומ"ש מדברותייך יאאי על הדבור כמ"ש פרים שפתינו ועי' שמ"ר פ' ל"ח סי' ד':

אעפ"י שהוא מדבר. בהמ"ק כמ"ש ציון מדבר היתה אחר החורבן:

בחורבנה העמידה לי צדיקים. כשנעשית מדבר העמידה לי צדיקים וזהו ומדברך נאוה:

בני שוממה. ציון בחורבן בהמ"ק מבני בעולה ציון שבעת שהיה בהמ"ק קיים היתה דומה לבעולה כמ"ש כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך:

הריקן שבסנהדרין. דברים אלו צ"ע שהקטן שבסנהדרין שבכל ערי ישראל היה גדול מכל הגדולים שבעירו הקטן של סנהדרי גדולה היה גדול מכל גדולי סנהדרין של עירות:

כך כהונה מביהמ"ק. כוונתו על כל הטובות שבעולם וכל הברכות שבעולם הכל מביהמ"ק וכמ"ש בתפלת שלמה:

מטרגונין. מרובע לארבע רוחות העולם.

ונעשה תל. וזהו לתלפיות נוטריקון תלפיות בהיפוך אותיות יפות שנעשה תל מי שהיה תחלה יפה:

עד כדון בבנינו. ברכות למ"ד ושם חסר זה וצריך להגיה שם מכאן ומירושלמי פ"ד דברכות:

הר המוריה. ב"ר פרשה נ"ה סי' ז' ושם נרשם:

שהיה תאות לבבכם. דורש תיבת תלוי היה תאות לבבכם:

ולבני אי אתה נעשה מגן. שאמר לו אנכי מגן לך ולא הזכיר זרעו כמ"ש אצל נתינת הארץ שאמר לו לזרעך נתתי את הארץ:

זו כהונה ומלכות. שני שליטות וממשלות הגדולות מכל שליטות מלכות במדינה וכהונה גדולה בבהמ"ק: