פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ד:ד

וצידונים ועמלק. שופטים י' י"ב והם שוכנים בגבולי ישראל עמלק בנגב ארץ ישראל וצידון בגבול נחלת אשר יהושע י"ט כ"ח:

משכינוני. שמשכנת אותי שנטלתי ממני משכון ואמר שלש לשונות כפולות הם העתקות ממקומות שונות ועי' שמ"ר פ' נ"א סי' ג' ועיקר פירוש של המשכון בחורבן בית המקדש שהקב"ה כ"י מסר את כ"י שירדה שכינה בגלות בין המחריבים למשכון שיבא ויפדה ישראל עמה כמבואר בזוהר הרבה פעמים מפורש:

הסיען מחטאו של ים. עיין שמ"ר פ' כ"ד סוף סי' ג' וש"נ ומבואר וזהו משכיני שתחלה המשיכן מחטא ים סוף ואח"כ אחריך נרוצה למדבר וכמ"ש ירמיה ב' זכרתי וגו' לכתך אחרי במדבר:

אמר להם לאלים. כאן חסר מהמסעות גם חשבם בערבוביא בקדימה ואיחור והם סדורים בסדר בשלח אחר השירה ובסדר מסעי ועיקר הנסיעה וסופה לסיני כי שם יהיה מקום הדיבוק והחתונה וכמ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדו את האלהים בהר הזה. ועי' מדרש רות סוף פסוק ותאמר רות אל תפגעי בי שהוא שייך כאן:

דבקה נפשי. תהלים ס"ג ט' והדביקות שייך לתיבת בו כמ"ש ובו תדבק ולדבקה בו וכדומה וההליכה שייך לתיבת אחריו כמ"ש אחרי ה' אלהיכם תלכו וכמ"ש וכה תדבקון עם נערותי והלכת אחריהן ואמיתת פשט הפסוק ע"פ מדה ט' וי"ז דבקה נפשי בך ואחריך אלך וארוץ וכמ"ש כאן אחריך נרוצה:

והרי המקרא מכריז. הדבר נראה שחסר תחלת המאמר שיאמר עליו והרי: סי'