פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ב:ג

ר' יוחנן פתר קריה. פסוק ישקני לפי שיטתו לעיל שנאמר בסיני:

ושיחותיו אינם נשמעות. שמשיב ואינו משיב ורוצה לדבר ואינו מדבר והבין המלך ששאלה דבר קשה:

וישב משה. ולא פירש מה השיב וכתוב אחריו הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך ומדברי השי"ת אנו לומדים שמ"ש וישב משה שהשיב שרצונם לשמוע ממפיו ולמוד מענינו. וזהו ישקני מנשיקות פיהו שרצו לשמוע מפיו כמ"ש שמ"ר פ' מ"א סי' ג' ובזה נגמר דרשת ר"י:

ומה ת"ל ויגד משה. דרשה אחרת היא שמאחר שכבר כתוב וישב משה את דברי העם אל ה' ומה ת"ל עוד ויגד משה:

בעבור ישמע. זה תשובה על מ"ש וישב משה כנ"ל בדברי רבי יוחנן ואח"כ אמרו עוד רצוננו לראות מלכנו וזהו מ"ש כך תבעו וכאן חסר וכמ"ש בדברי רשב"י ובדברי ר"פ בשם ר"ל כאן במשל ואחר דברי רשב"י וכמ"ש בהדיא במכילתא פסוק הנה אנכי בא אליך בעב הענן רבי אומר וכו' רצוננו לשמוע וכו' אמר לו המקום תן להם מה שבקשו בעבור ישמע העם (היינו על מ"ש וישב משה וכו' וכנ"ל) דבר אחר אמרו רצונונו לראות לא דומה שומע לרואה כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני והיינו תשובה על מ"ש ויגד משה ע"ש ובפסוקים ודו"ק ועי' כל זה שמ"ר פ' כ"ט סי' ד' ופ' מ"א סי' ג':

נטלתי את שלי. כמ"ש שמ"ר פ' ג' סי' י"ב ושם מבואר:

מה אני עושה. איך אשיב שאינם רוצים להאמין ולקבל עד שיראו אף שאינו דומה לשם דשם אמר לו הקב"ה ושמעו לקולך ואמר מעצמו שלא יאמינו אך כאן ישראל אמרו שרוצים לראות ולשמוע וזהו שאמר חבלא מדחיל ליה:

ואל תבא במשפט את עבדך. וס"ד כי לא יצדק לפניך כל חי והיל"ל כל איש ודורש כל חי אלו שכתוב בהם כי ידבר אלהים את האדם וחי וכתוב כאשר שמעת אתה ויחי גם הם לא יצדקו שאפילו כן חטאו:

רצוננו לראות. ואם לא לא יאמינו וכמ"ש ר"פ בסמוך: