פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ב:ב

הה"ד ישקני. כל אחד לפי שיטתו כנ"ל:

נושקו על פיו. כמ"ש שפתים ישק משיב דברים נכוחים:

הראת לדעת. היל"ל ראית אך הראת פי' ע"י מלאך שהראה וסיפא דקרא כי ה' הוא האלהים ותיבת לדעת הם הדינים והעונשים ומ"ש כי ה' הוא האלהים היינו אלהותו ית"ש ויתכן דפליגא בפסוק ה' יתן אומר המבשרות צבא רב צבא רב הם המלאכים שהוציאו האמירה של ה' לדעת ר"י ולדעת רבנן האומר עצמו בישר לצבא רב הם ישראל:

אדקולאין בן הדיסה. מצאתי בס' מעריך וז"ל בריש הספר. אדקולאין בן הדיסה במדרש שי"ר פסוק ישקני דע כי מעשה היה בסופר אחד שהיה לו אחות ושמה הדסה והיה לה בן ושמו ארקולאין והסופר הזה היה כותב מדרשים ובכל מקום שהיה מוצא תורה היה מתפלל על בן אחותו שיזכה לתורה וכותב דבריו בספר וכל הרואה חשב שהם דברי הספר ולא היא ולכן צריך למחוק וכן בפסוק תורי זהב וצריך למחוק שלמד אלקולאין בדעתו של הקב"ה עכ"ל ולא פירש מאין ידע זאת:

הדברים שני דבורים. כי מיעוט דברים שנים ועי' הגירסא במ"כ ובסמוך הוכפל כל המאמר זה בגירסא הנכונה וצ"ע:

ריב"ל אמר. כצ"ל ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי כמ"ש לקמן בסמוך:

דבר אתה עמנו. שמות כ' וכתוב אחר כל עשרת הדברות הרי שכל הדברות שמעו מפי הקב"ה וריב"ל סובר שפסוק זה מקומו אחר שני דברות הראשונות שמאחר שדורש מפסוק תורה צוה לנו משה על תרי"א אך הסידור מכריח היפך הדרשה כ"א נדרש ע"פ מדה ל"א מוקדם שמאוחר בענין וצ"ע איזה הכרח יש לו על דרשה זו של הגימטריא שיהפוך סידור הכתובים ע"פ מדה ל"א ונ"ל שעיקר ראיתו של ריב"ל הוא מתהלים בשני מקומות במזמור נ' כתיב שמעה עמי ואדברה וגו' אלהים אלהיך אנכי הרי שקודם דבור אנכי אמר להם לשון זה שמעה עמי וגו' ובתהלים פ"א כתיב שמע עמי ואעידה בך וגו' לא יהיה בך אל זר היינו דבור לא יהיה לך אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרי מפורש דשני דברות אלו העיד הקב"ה בעצמו לנוכח ולא בדברות אחרים וע"פ פסוקים אלו דרש הגימטריא של תורה ציה כמ"ש ד"ר פ' ב' סי' ל"א אמר להן שמע ישראל אנכי ה' אלהיך ע"ל מה שכתבתי שם וכ"ה בשמ"ר פ' כ"ט סי' ד' בהדיא.

שהיה הדבור יוצא. עי' שמ"ר פ' ה' סי' ט' וכמ"ש מימינו אש דת למו וישראל עמדו כנגדו בא הדבור לשמאלו ופי' לתקן כח שמאל שלהם היצה"ר להפכו לימין וחוזר ומקיף מחנה ישראל כמ"ש וימינו תחבקני לשמאלו של הקב"ה כשישראל זוכין שמהפכין יצה"ר ליצ"ט עושין מדת הדין לרחמים וחסד ובכן מקבלו הקב"ה מימינו וסובר שיש שמאל למעלה כמ"ש וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו לחסד ולדין. ובכן נחקק על הלוחות בתיקון הכל לימין וכמ"ש קול ה' חוצב להבות אש וחצובה שייך באבן כמ"ש מלכים א' ה' שמונים אלף חוצב בהר שחצב הדבור של להב אש על הלוחות אבן:

וכי יש שמאל למעלה. פי' בשעת מתן תורה אחר שאמרו נעשה ונשמע ופסקה זוהמתן נתק השמאל לימין וכמו שהיה בשעת השירה שבעת השירה אין שמאל וכמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב שהנקמה שנעשה בשמאל נעשה אז בשביל ישראל בימין וכמ"ש שמ"ר פ' כ"ד סי' ג' שאחר כל שירה שישראל אומרים נסלח להם כל עונות ראשונים ונמחים ומתחיל חשבון חדש שקודם שירת דבורה כתוב ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע ואחר השירה כתיב ויעשו בני ישראל הרע ולא יוסיפו שכבר נמחל הכל ואז אין שמאל. ומ"ש י"ח מיל אולי צ"ל י"ב מיל כמבואר בהרבה מקומות בדברי חז"ל:

חנוקא סברת לחנוקיני. ב"ר ריש פ' ע"ח איכה רבתי פסוק חסדי ה' חדשים לבקרים ושם ג"כ ר' ברכיה ור' חלבו ע"ש ופירושו דחוקא אתה רוצה לדחקני שאתה מקשה עלי להשיבני מפסוק זה שאם היה כתוב באצבע אלהים כתובים היה משמעות כדבריך שבאצבע כתובים אך מאחר שכתוב כתובים משמעות שתחלה היו כתובים ואח"כ ניתן עליהם אצבע אלהים ליושב:

ריב"ל ורבנן. כבר כתבתי פירושו לעיל והמאמר כפול וצ"ע: