פירוש מהרז״ו על שמות רבה ז:ה

שהיא אחות נחשון. שנחשון נקרא ג"כ בן עמינדב במדברא' וז' וי"א ובסוף רות. ואין עמינדב אחר בתורה וא"כ היינו יודעים שהיא אחות נחשון:

ותנינן. כ"כ דף ק"י א':

מבנות פוטיאל. והנה שם פוטיאל לא נזכר במקום אחר בתורה ולא בא לסתום אלא לפרש ובהכרח שהודיע כאן מפורש מי הוא. ועוד שמ"ש מבנות פוטיאל משמע שפוטיאל היו לו בנות רבות ולקח מהם שתים ושלש דאל"כ למה זכר כלל מבנות ואח"כ אמר לו לאשה הרי שלא לקח אלא אחת לבדה והיל"ל בת פוטיאל והם בכ"מ וכמ"ש חז"ל על פסוק ויקח מאבני המקום ואח"כ כתוב את האבן שהם בכ"מ והכריעו שנעשו מאבנים רבים אבן אחד וכאן בהכרח לדרוש ולהכריע שלקח אחת שהיא משתי משפחות ומ"ש מבנות יוסף ומבנות יתרו. דמאחר שכתב בנות בהכרח לנו לחפש בתורה אצל מי שכתוב בנות ולא מצאנו אלא ג' אצל יתרו שבע בנות ואצל יוסף בן פורת יוסף וגו' בנות צעדה. ואצל בנות צלפחד אך מפורש אצלן למי נישאו ע"כ בהכרח שנשא אלעזר מזרע יוסף ומזרע יתרו. ואותם קרא פוטיאל בבירור על פי נוטריקון על שם מעשיהם שיתרו היה כהן מדין והיה מקריב לעבודת כוכבים ואצלו בהכרח לדרוש שהיה מפטם פרים לעבודת כוכבים. ויוסף שהיה צדיק בהכרח לדרוש אצלו על נסיונו הגדול שכבש יצרו. ועי' רשב"ם בגמרא ב"ב ק"י שם בפירוש הב' דקדוק מהי' של פוטיאל שלא כדברי המדרש. וכן ברש"י בסוטה מ"ג א' וא"כ הגי' שבילקוט כאן אין לה עיקר ודו"ק. וכן הוא לשון הערוך בערך פט ג' מבנות פוטיאל תרתי משמע משנים שפיטמו וכו' ומ"ש שפטפט ביצרו לשון חז"ל הוא על דיבור יתר ובזיון וכמ"ש בערוך שם הרבה ראיות מדברי חז"ל ובב"ר פר' פ"ו סי"ג מבנות יוסף לקח אלעזר וכו' ע"ש. וכולהו איתנהו. אחר זמן רב האיר ה' עיני בזוהר ריש יתרו וז"ל לבתר אתבר ואתכפיה ההוא כהן און יתרו דמשמש תחותוי וכו' ואמר ברוך ה' אשר הציל ואמר עתה ידעתי ודא הוא כהן וכו' ועד בקדמיתא כהן און ולבתר כהן מדין ובכן יתכן לומר שזהו ג"כ דעת המדרש שיתרו הוא פוטיפרע וגגי' מכילתא ריש יתרו בא"א. ובערוך ערך פט ב' העתיק מהילמדנו בא"א ע"ש. ועי' בספרי סדר בהעלותך ודו"ק ועי' ויק"ר פל"ג ס"ד במ"ר פ"ב ס"ס י"ד ופר' כ"א סי"ג: