פירוש מהרז״ו על שמות רבה ו:ה

ולא שמעו אל משה. ענין שמיעה בכתוב הונח על קבלת דברים לעשותם. וכאן לא ציוה משה דבר שיפול עליו שמיעה וקבלה. על כן דרשו שהיה כאן צווי מעשה ע"פ מדה י"ז שמפורש ביחזקאל כ' ואודע להם בארץ מצרים ביום בחרי בישראל היינו בעת ששלח את משה להוציאם וכתיב שם וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי. וזהו מ"ש כאן ולא שמעו אל משה. ובזה מבואר היטב מ"ש בסמוך הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה שהק"ו מופרך מתוכו שב"י לא שמעו מקוצר רוח ועבודה קשה מה שאין כן פרעה. ולפי הדרשה ניחא מה בנ"י לא קבלו מה שצויתים להשליך עבודת גלולים ולקבל מלכות שמים אף כי פרעה. ומ"ש מקוצר רוח פי' רוח אמונה ושכל ומעבודה קשה שהיה קשה עליהם לפרוש מעבודת אלילי מצרים. ובמכילתא בא פ' ה' פסוק והיה לכם למשמרת מבואר היטב וז"ל ר"י ב"ב אומר הה"א ולא שמעו אל משה וגו' וכי יש לך אדם שמתבשר בשורה טובה ואינו שמח וכו' ע"ש אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים וזה ע"פ מדה כ' ועי' לקמן פ' ט"ז ס"ס ב':

בא דבר וכו' המשל אומר. עי' מ"כ שלא פי' השי"ת מה שידבר שמ"ש וישלח פי' שע"י הדיבור ישלח. ע"כ דורש שמ"ש בא דַבִר מלשון דבֶר וכמ"ש תהלים ב' ידבר אלימו. ותדבר כל זרע הממלכה. ועי' ב"ר פר' צ"ג סי"ו ידבר נא עבדך ועי' במ"ר פ"ט סי"ח ואת דברי. וזה מן קציא לקוצצו ולחתכו וכמ"ש לעיל פ"ג סי' י"ד אם איני הולך לרדותו איני הולך. בתנחומא כאן בא"א בסי"ב וז"ל לכן אמור וגו' הלך משה ואמר להם כך ולא שמעו אל משה וגו' חזר משה ואמר הן ב"י לא שמעו וגו'. וידבר ה' אל משה דבר אל פרעה המשל אומר וכו' דעתו שפסוק י"ב היה קודם פסוק י' י"א. שעל שפירש הפסוק בא דבר פי' על המכות כנ"ל א"כ איך אמר בפסוק י"ב הן ב"י לא שמעו איזה ק"ו הוא בדברים לא ישמע כמו ישראל אך ע"י המכות ישמע ודורש ע"פ מדה ל"א וצריך להגיה כן במדרש כאן ודו"ק: