פירוש מהרז״ו על שמות רבה ו:ב

וידבר אלהים. ע' ריש סי"א וכן בסימנים הסמוכים:

הה"ד כי העושק. תנחומא וארא סי"ה קהלת רבה פסוק זה ע"ש בא"א. ודורש שאם פירושו מלשון עושק וגזל היל"ל יעכיר או יכאיב את הכל ולא חכם לבד ע"כ דרש ע"פ מדת ממעל מלשון עסק ועב"ר פ' ס"ד ס"ח עשק שבו נתעסק. ורוב בני אדם העסק הוא עיקר חיותם אך החכם יהולל מחכמתו:

שנתנה מתנה. שנאמר וממתנה נחליאל כ"ה בילקוט כאן. וכמ"ש עירובין דף מ"ח א' במ"ר בסוף פ' י"ט ועי' לקמן פ' מ"א סי' ו' נתן לו הקב"ה את התורה מתנה:

ס' הלכות. שם בקה"ר הגיר' פ' הלכות:

יהולל חכם זה משה. כמ"ש עיר גבורים עלה חכם ועושק פי' מלשון מריבה כמ"ש ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו וכמפורש בתורה שהתעשקו עמו דתן ואבירם וכמ"ש לעיל פ"ה ס"כ וש"נ:

שאתה עניו. פי' סבלן שלא להקפיד כמ"ש סוף בהעלותך והאיש משה עניו מאד והתורה היתה כתובה לפני הקב"ה קודם העולם אלפים שנה וכמ"ש ריש ב"ר וש"נ:

טוב אחרית דבר. סמוך לפסוק כי העושק הנ"ל ורוה"ק אמרה למשה למה אבדת את לבך טוב אחרית דבר וגו':

מדין הדין. לעיל סוף ס"א ופ"ה ס"ס כ"ב:

שנאמר וידבר אלהים. ואח"כ אני ה' תחלה דין ואח"כ רחמים ובילקוט כאן הגי' ואין אלהים אלא דין שנאמר אלהים לא תקלל נכנסה סנגוריא ולמדה עליו זכות שנאמר ויאמר אליו אני ה' ואין ה' אלא רחמים שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון עכ"ל ובקה"ר שם הגי' ויאמר אליו אני ה' א"ל את בו"ד לא יכולת לסבול אותם אני ה' בעל הרחמים במדתי ארחם שנאמר אני עשיתי ואני אשא: