פירוש מהרז״ו על שמות רבה נב:ג

עוז והדר לבושה. בסוף מדרש משלי נדרש כולו על צדיקים וצדקניות:

מתוקן להם לעוה"ב. אבות פרק ב' ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא:

מעשה בר' אבהו. ירושלמי ע"ג פר' ג':

ואני אמרתי לריק יגעתי. כמ"ש אבות פרק ב' משנה ה' אל תאמין בעצמך עד יום מותך:

אימתי התורה וכו'. תחלה דורש על שמחת הצדיקים ועל שכתוב בלשון נקבה דורש על התורה שמשמחת את לומדיה:

זבדי בן לוי ור"י וכו'. לפי פירוש הא' על הצדיקים. והמעשיות בב"ר פר' ס"ב ס"א ופר' צ"ב ס"ב:

יקר בעיני ה' המותה. משמע שיקר מיתתם של חסידים בעיניו יותר מחייהם ובאמת אינו כן ע"כ דורש שהיקר הוא שכר היקר שלעתיד מודיע להם בעת המיתה וזה ע"פ מדה ט':

מעשה בתלמיד אחד. ילקוט משלי י"א. וע' ב"ר פר' ל"ה סימן ב' בקיצור:

מעשה בר' שמעון בר"ח. מדרש רות פסוק כי המות יפריד. ובילקוט משלי ל"א:

שיהא שולחנך חסר. מאחר שניתן בנס מנכין מזכיות:

אל בית עולמו. מיוחד לו לעצמו. ע' ויק"ר ריש פר' י"ח ובסוף קה"ר:

עוז והדר לבושה. שזכה לקרני הוד והדר ביוה"כ כשהשיג הלוחות השניים ונצטווה על עשיית המשכן. כמ"ש לעיל פר' נ"ח ס"ד בשם תנחומא אך עיקר השמחה ליום אחרון שהוקם המשכן: