פירוש מהרז״ו על שמות רבה נא:א

איש אמונות רב ברכות. וס"ד ואץ להעשיר לא ינקה. ע' מ"ש ב"ר פר' פ"ב ס"ב ויתבאר גם כאן. ומ"ש כל מי שנאמן כיעקב בבית לבן. וכיוסף בבית המצרי. ותחלה פירש כפשוטו על סתם אמונים ואח"כ דורש ע"פ מדה ז' וי"ז. ועי' תנחומא פקודי כאן ס"ה:

שהיה גזבר. לעיל פל"ז ס"ס א' וס"ס ב':

זה קרח. שביקש כהונה ולהקטיר קטרת שמעשרת:

על מלאכת המשכן. דורש אמונות על הגזברים הממונים על דברי ממון כמ"ש בפסוק ולא חשבו שבריש סימן ב'.

שנו רבותינו. שקלים פרק ה' משנה ב' מפסוק שמות כ"ח ד' והם יקחו את הזהב שם בגמרא בירושלמי:

אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו. על שהיה מלך ישראל וגדול מכולם ורבם ומי יצורף לו בעבודתו. עכ"ז צירף לאחרים לקיים המשנה. ולשון התנחומא אלא אע"פ שהיה משה הצדיק נאמן ע"פ הגבורה דכתיב בכל ביתי נאמן הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם:

על ידי משה ביד איתמר. מ"ש ביד איתמר שייך למ"ש עבודת הלוים ביד איתמר כמ"ש רש"י בחומש וכמ"ש בריש נשא שהיה ממונה על בני גרשון ומררי וא"כ היה זה בשנה השנית בחודש השני וכאן משמע שהיה בשנה ראשונה אצל עשיית המשכן. ויתכן עמקות כוונת המדרש לתקן פשט מקרא זה הקשה שמ"ש אשר פוקד יש לו שני משמעות מלשון מנין ומלשון התמנות על עבודת המשכן שנקרא ג"כ פקודה כמפורש בסוף במדבר פקודת אלעזר וכו' וכאן פי' שנמנה ע"פ משה עם איתמר והלוים שנתמנו על עבודת המשכן ולא נמנה ע"פ אלעזר ע"כ לא הביאו כאן ודוק היטב וע' לקמן ס"ו: