פירוש מהרז״ו על שמות רבה ה:טו

שנינו אותו הלשון. מ"ש בשמות ג' פסוק י"ח אלהי העברים נקרה עלינו והם אמרו אלהי ישראל. וחלילה למשה שישנה ציווי הקב"ה אלא הענין כמ"ש לעיל ריש סי' י"ד שאסף את הזקנים ולא באו עמו שהשמיטו עצמם ובאו לבדם ובזה נתערבב שנשתנה המעשה שנצטוה שכשיבא עם הזקנים יאמר אלהי העברים כמפורש שם ולא ידע איך לעשות ע"כ שינה הלשון לשבח שתחת אלהי העברים אמר ה' אלהי ישראל וזהו שנכשל ונתירא ועי' בתנחומא:

הקשה כנגדנו. שאצל פסוק אלהי העברים כתוב ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך אך לא שידבר על ה' תועה מי ה'. וע"כ כאן כשאמרו אלהי העברים השיב רק לענין השליחות למה משה ואהרן וכו' ולא דיבר תועה על ה':

אלא פן יפגעך. תנחומא וארא סוף סי' ב':

לחלוק כבוד. לקמן פ' ז' סי' ג' וש"נ: