פירוש מהרז״ו על שמות רבה מח:ה

הנה אנכי בראתי חרש. וס"ד נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו משמע חרש אחד הלא כל החרשים ברא ואת הכל ברא. ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז על בצלאל שהתפאר בו בתורה על גודל חכמתו וכן כאן:

נופח באש פחם. כמ"ש לעיל פר' מ"ג ס"ב יפיחו קריה וגו' שנתנו פיח הע"ש. ובצלאל נפח והפריח אש שנתן הפיחה ותיקן וריפא בזה שעששה המשכן והכלים כלי למעשהו:

והיו מקלסין אותו. את התלמיד שלמד מרבו החכמה הכללית אך החכים בעצמו לידע חולי המכה בפרט ורפואתו. ורבו הודיע להם שגם המכה והרפואה לימד אותו בפרט. ובנמשל שהש"י נתן חכמה בבצלאל דרך כלל. אך המשכן וכליו עשה ע"פ חכמתו בעצמו ואמר הש"י כי לא כן הוא כמכורש לעיל פ' מ' ס"ג מי שהתקנתיו מראש שיעשה המשכן ע"ש: