פירוש מהרז״ו על שמות רבה מח:ד

וכל השבח הזה מנין לו. היינו מ"ש ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. וגם השם הטוב והפרסום שפרסמו הש"י בא לו על שהיה משבט יהודה שבט המלוכה. כי מי שהוא ממשפחה פחותה אף שהוא בעל מעלה אינו מתפרסם כמו מי שבא ממשפחה מיוחסת וגדולה. והחכמה בא לו על שבא ממרום וכמ"ש ספרי סדר בהעלותך לעיל פרשה א' סי' ט"ז וי"ז ופ"מ ס"ס א'. ותנחומא כאן ס"ד:

נעשה המשכן. ששקול ככל העולם כמ"ש לעיל פל"ג ס"ד וכן בהמ"ק:

בחכמה יבנה בית. יבנה משמע מעצמו שלא ע"י אדם והיינו בהמ"ק שלעתיד שיבנה ע"י הקב"ה בעצמו ומ"ש וכתיב ובדעת חדרים ימלאו היינו אצל פסוק בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו ע"כ תיבת וכתיב מיותר ובתנחומא כאן ליתא:

יהושע שבא מיוסף וכו'. שיהודה ויוסף שבטי המלוכה מקדם. זכו לרוח ה' כמ"ש במשיח ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו' ובלי ספק שהמדרש כוון לזה:

וכל הנסים. שיעשה על ידם לדורות. וע' ויק"ר פר' כ"א ס"ס א' וספרי ברכה:

אכן רוח היא באנוש. וס"ד ונשמת שדי תבינם וכן מ"ש כאן רוח אלהים היינו שהיה ג"כ מנשמת שדי ע"פ גז"ש וכמ"ש לעיל פר' ל"ד ס"ס א' בצל שדי ושם מבואר:

מלא דעת בתלמוד. ובדעת גמטריא בתלמוד מכוון:

בעוה"ז וכו' רוחי מחיה וכו'. דבר עמוק הוא מאד שבעוה"ז שמעורב בדעת טוב ורע רוחי נותנת בהם חכמה והחכמה העליונה היא התורה עוזרת להטות לטוב וצריך לשמירה גדולה ועזר מאלהים שיפעל בו החכמה להיות צדיק בתום על כי בתחלה עיקר כח החיים ביצר הרע. אך לעתיד יהיה עיקר כח החיים מרוח ה' ויהי בטבעו נוטה לטוב ויבוער רוח הטומאה מן העולם ובכן מלאה הארץ דעה את ה'. והנה פסוק אכן רוח היא באנוש באיוב ל"ב ח' אמר אליהוא נגד איוב ורעיו שע"כ לא הצליחו. ושם ל"ג ד' אמר אליהוא על עצמו רוח אל עשיתני ונשמת שדי תחייני כמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם והבן זה מאד כי הוא פלאי ובעוה"ז זכו בו האבות. ומשה. ודוד. ואליהו הנביא. ואליהוא ודומיהם: