פירוש מהרז״ו על שמות רבה מה:ג

ויאמר ה' אל משה. זאת חקת הפסח וכן בפרשת ציצית וכאן וידבר משה אל ה'. בסדר פינחס יפקוד ה' וגו':

משל למערה. תנחומא ויקהל ריש ס"ז ובפסיקתא. וענין הנמשל שנם דיבורו ואמירת משה לה' היה משפע אלהי שנשפע עליו בדיבורו ומאמרו:

מה כתוב למעלה. לעיל ריש ס"ב ויתכן שלעיל העתיק ממקום אחר. וכאן ממקום אחר ועל שכבר האריך לעיל קיצר כאן. ועי' תנחומא כאן ריש סי' כ"ז:

כמה היה רחוק. לפרש מ"ש כאן ומשה יקח את האהל וגו' הרחק מן המחנה. ועי' ב"ר פנ"ג סי' י"ג במ"ר פ"ב ס"ס ט':

מנודה לרב. שכעס עליהם להשמידם והפשיט עדים:

סיגנוס. עי' ב"ר ס"פ ו' הביאו הערוך ערך סגנס ופי' דגל וכתב במ"ע שכן הוא בלשו רומי ומשה שברח שהיה ירא שלא ישברוהו ויבזוהו. וכן האהל של משה מיוחד היה לשכינה לשרות שם ולדבר עם משה וכמ"ש לעיל ריש ס"ב בענין האהל של משה: