פירוש מהרז״ו על שמות רבה מב:ז

נעשו סריות. שריחם רע היכך השושנה שריחה טוב ובאש היאור ת"א וסרי נהרא. מלשון קוצים גם כן היפך השושנה כמ"ש כשושנה בין החוחים ועי' שי"ר פסוק זה:

אלא מיד סרו. כדעת ר"מ בסוף הסימן וזהו סרו מהר:

אחד עשר יום מחורב. וס"ד דרך הר שעיר והרי לא הניחם לילך דרך הר שעיר ע"כ דורש ששייך למ"ש סוף הפסוק הקודם ודי זהב שעשו ממנו העגל כמ"ש בת"א ורש"י שם על זה אמרי"א יום מחורב שהארבעים יום שהיה משה בחורב היו עמו מהם י"א והשאר פנו לדרך הר שעיר לעבודת כוכבים. ורמז הארבעים יום ע"פ מדה י"א בפסוק הסמוך ויהי בארבעים או שדורש מחורב מ' חורב:

מחרפים ומגדפים. עי' ויק"ר סוף פר' י"א וכמ"ש לעיל כמ"א ס"ס א':

ואתמול עמי. הרי אין אנו יודעים באיזה יום אמר שנדע האתמול ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז ואתמול עמי היו נקראים עמי שמעה עמי ואדברה לעיל פר' כ"ט ס"ד והיום נקרא ועמך ע"פ מדה ט' כי לאויב יקומם:

ועמי שכחוני ימים אין מספר. ובפסוק הקודם התשכח בתולה עדיה כלה קשוריה הוא משל על עדיי ישראל בהר חורב שהיו ככלה בעדיים וימים משמע שנים ואח"כ אמר אין מספר ע"כ דרש והכריע ע"פ מדה ל"א ועמי ימים שכחוני אין מספר. וכנ"ל שמעה עמי:

יום יום ידרושו. ע"פ מדה י' שני ימים: