פירוש מהרז״ו על שמות רבה לח:ד

ארחץ בנקיון כפי. ואסובבה את מזבחך ה' וזהו יכול להקריב פרים ואילים ת"ל לשמיע בקול תודה לא אמר להקריב תודה אלא להשמיע קול תודה (ותיבת אף נראה מיותר) הרי הוא כמסבב המזבח בקרבנות וכמ"ש (מגילה כ"ט):

שישראל אומרת. צ"ל כנסת ישראל או ישראל אומרים:

הנשיאים חוטאים. כוונתו למ"ש ויקרא ד' אשר נשיא יחטא וגו' והביא קרבנו שעירת עזים. משיח חוטא. שם בפרשה לפני זה אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו פר בן בקר:

אנו אין לנו קרבן. וצ"ע שהרי סידר הכתוב בפסוק ג' נפש כי תחטא וגו' אם הכהן המשיח וגו' ובפסוק י"ג ואם כל עדת ישראל ישגו וגו' ובפסוק כ"ב אשר נשיא יחטא. והמדרש חושב תחלה מ"ש אשר נשיא יחטא ואח"כ אם הכהן המשיח ואיך אומר אנו אין לנו קרבן והקרבן כבר מבואר. אך חז"ל דקדקו בלשון הפרשיות שהתחיל נפש כי תחטא. ואת"כ בפסוק י"ג ואם כל עדת ישראל בוי"ו הנוסף. וכשמגיע לפרשת הנשיא היל"ל ואם הנשיא וכמ"ש בפסוק כ"ז ואם נפש ובפסוק ל"ב ואם כבש. ע"כ דורש שתחלה נסדר פרשה אשר נשיא יחטא בלא וי"ו ואח"כ אם הכהן המשיח. ואח"כ ואם כל עדת ישראל תחלה הנשיא הגדול מהכל ואח"כ הכהן המשיח ואח"כ כלל העם וזה ע"פ מדה ל"ב (אלא שסידר הכתוב פר אצל פר ושעיר אצל שעירה. ואחר פרשת הנשיא והמשיח אמרו ישראל אנו אין לנו קרבן ועל זה השיב להם ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל):

עניים היו. אחר שחרב בהמ"ק כמ"ש במוסף ולעשות חובותינו בבית בחירתך מפני היד השלוחה במקדשך וכשאמר להם שובה ישראל עד ה"א השיבו אין לנו במה נשוב השיב להם קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו' ונשלמה פרים שפתינו במקום פרים שכתוב והקריבו הקהל פר בן בקר וכמ"ש (מנחות ק"י) ויק"ר פ"ט ס"ו זאת התורה לעולה ולמנחה וגו':

אין אנו יודעים. כמ"ש חז"ל עתידה תורה שתשתכח מישראל. שעל זה אמר כאן ונעלם דבר שיבא עת שיתעלם מהם וע"פ מדה י"ז דורש כאן מדה ל"א שפסוק ונעלם דבר מקומו אחר והביאו הקהל פר ומאחר שכתוב ונעלם דבר הרי שהיה דבר אחר פר היינו מ"ש קחו עמכם דברים שפתינו במקום פרים. ועל זה השיב בכו והתפללו לפני. ומרומז במ"ש מעיני הקהל כשנתעלם דבר בתורה אז יועיל הבכי והתפלה ודו"ק:

ויקרע יהושע שמלותיו. וס"ד ויפול על פניו ארצה וגו' ויאמר אהה ה' אלהים וגו' שהתפלל וענה אותו עד נטה בכידון עד שהחרימו עי"ז לכל אנשי העי:

ויהי כי זעקו. וישלח להם איש נביא וגו' וזכו לישועה:

וכן אנשי ירושלים. פי' אותם ששבו מן הגולה מבבל לירושלים כתוב אצלם רנו ליעקב וגו' בבכי יבואו ובתחנונים אובילם:

אלא דברים. היינו דברי תורה כנ"ל ושובו אל ה' היינו בבכי ותפלה וכנ"ל מעיני הקהל:

מודה לך על ד"ת. כמ"ש שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. וזהו וזה הדבר:

מעונה אלהי קדם. וס"ד ואתה על במותימו תדרוך לענין התפלה ואגב דורש כל הפסוק:

אלו ישראל. כמ"ש בפסוק הקודם אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם שהם מתחת ועליהם העולם עומד כמ"ש וצדיק יסוד עולם:

ויגרש מפניך אויב. ס"ד של מעונה אלהי קדם:

השמד אלו בניו. כמ"ש ויק"ר פ' ז' ס"א וש"נ שאין השמדה אלא כלוי בנים כמ"ש ואשמיד פריו:

אין עין אלא נבואה. שאותם זיכה בנבואה כמ"ש לעיל פ' ל"ג ס"ג כמ"ש ונפלינו אני וגו' וזהו בדד עין שבענין הנבואה הם בדד:

את עיניכם. וס"ד את הנביאים:

אמר רשב"ג. מכילתא בשלח פסוק ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם וז"ל רשב"ג אומר בא וראה כמה חביבים לפני המקום שבשבילם שינה עליהם מעשה בראשית וכו' לשעבר היה הלחם עולה מן הארץ והטל יורד מן השמים שנאמר אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל ועתה נתחלפו הדברים התחיל הלחם יורד מן השמים והטל עולה מן הארץ כדכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכתיב ותעל שכבת הטל ע"כ וכאן שדורש פסוק וישכון ישראל וגו' הביא גם ס"ד אל ארץ דגן ותירוש (וע' בספרי מדרש תנאים בליקוטים וחידושים):

משתמשים בהקב"ה. כמ"ש במצרים אני ה' ולא מלאך ולא שליח וזהו נושע בה':

כנגד אברהם. כמו שהתנהג עם האבות כך עם בניהם בזכותם. והנה המגן הוא למחסה שלא יבא הצרה א"כ אינו צריך לעזר ע"כ דורש מגן מלשון מגן צריך שמסר והסגיר צריך בידך וזהו העזר:

ויקח וגו' את הסוס. וכמ"ש ויק"ר פכ"ז ס"ח באריכות ובאסתר פסוק מהר קח:

ומרדכי ידע. וס"ד ויזעק זעקה גדולה ומרה היינו בתפלה:

וישב מרדכי. אל שער המלך כמ"ש ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק א"כ כששב היינו ששב לפני שער המלך בשק ותפלה כמו תחלה:

ואתה תשוב. מיותר אחר שכתוב ומל גו' לאהבה את ה"א בכל לבבך וגו' ע"כ דורש ואתה תשוב לעשות כמו שעשית בהיות הקללות על שהיית מתפלל תמיד כך תעשה אח"כ כמו מרדכי:

קחו עמכם דברים. על התפלה כמ"ש אמרו אליו כל תשא עון וגו' דברי תשובה ותפלה וודוי וכן וזה הדבר על התפלה כמ"ש ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו וס"ד ואתפלל גם בעד אהרן וע' כל הענין מכילתא בשלח פסוק וייראו מאד ויצעקו ב"י שמאריך שם בכיוצא בזה: