פירוש מהרז״ו על שמות רבה לג:ה

הה"ד נבחר שם. וס"ד מכסף וזהב חן טוב וכן אומרים ישראל שחביב ויקר עליהם מה שהקב"ה קורא התרומה של כסף וזהב שהם שלו וכמ"ש כאן ויקחו לי וגו' עד זהב וכסף ונחושת שמצאו חן בעיניו וכמ"ש בסוף סי' הקודם וזהו שייכות כל הדרשה לכאן ובסוף הסימן עוד באופן אחר:

חמשים ומאתים מחתות. דזה מיותר שמאחר שהיו ר"נ איש מחזיקים מחתות הרי אנו יודעים החשבון אלא שכוונת התורה שהיו כולם של איש אחד וזה חידוש שיהיה מזומן אצל איש אחד ר"ן מתתות:

מכסף ומזהב חן טוב. ומשה קרוי טוב לעיל פ"א ס"כ:

העיז איש רשע. והרמז על זמרי בפסוק הקודם אף כי בזימה יביאנו. ובמ"ר פ"כ סי' כ"ד הביא גם פסוק זד יהיר וגו' וע"ש בפסוקים שכולם מתפרשים על זמרי ופינחס ועי' סנהדרין (דף פ"ב א'):

ומה העיז זמרי. כולל שתי שאלות מה היתה העזתו ולמה הוצרך להעיז לענין זימתו:

לעיני משה. להמרות עיני כבודו:

לא כן עבדי משה. וס"ד בכל ביתי נאמן הוא ע' לעיל ריש פר' י"ח ולקמן סוף פמ"ז שפי' שנאמן בכל בית התורה לדרוש ולכוון לדעתו של הקב"ה ואיך אתה אומר שזו אסורה:

וכיון שראו אותו. שראו עזות זמרי נגד משה:

נמו שנתם. ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם:

סוס מוכן ליום מלחמה. היינו פנחס שהיה מוכן למלחמת מדין שמבואר בסדר מטות ואת פנחס בן אלעזר וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו (ובזה אנו יודעים פירוש הפסוקים באיוב ל״ט:כ״ה מפסוק י"ט עד פסוק כ"ה החתן לסוס גבורה וגו' עד רעם שרים ותרועה שהנמשל על פנחס במלחמת מדין ופסוק המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו הסמוך לו יבואר על צליא בן דן שמבואר בזוהר וכמ"ש במ"ר פכ"ב ס"ה בביאור וכמו הפסוקים הסמוכים שם אם על פיך יגביה נשר שנדרש על אהרן ובניו ויק"ר פכ"א ס"ד דוק והתבונן בזה):

אפילו הוא מת. כמבואר בפסוקי איוב ל"ט שם ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב וע"כ למד הק"ו מהסוס:

התרפית ביום צרה. ובפסוק הקודם זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ התרפית וגו' הפסוק זמת וגו' מדבר בזמרי והב' והג' והד' מדברים בפינחס:

הצל לקוחים למות. ומטים להרג אם תחשוך הם ישראל מהנגף:

הלא תוכן לבות הוא יבין. וס"ד ונוצר נפשך הוא ידע הוא יודע כחך שאתה יכול לעשות דבר זה:

את שניהם. מיותר שהרי מפורש את האיש וגו' ואת האשה וגו' אלא פי' שנדבקו שניהם יחד:

כיון שיצא. שיצא פנחס מתוך העדה לילך לאהל של זמרי:

נגף את כולו. כמ"ש רש"י בסדר פנחס סוף פסוק לזרח דזהו מ"ש ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף והם שחסרו ממספר שבט שמעון:

נבחר שם מעושר רב. שיחס הכתוב שמו של פנחס ביחוסו מעשרו של זמרי שנקרא רב כמ"ש נשיא בית אב לשמעוני ותרגומו רב בית אבא וזהו עשרו:

נתן המלך אחשורוש. כנגד מ"ש נתון לך ע"פ מדות ממעל ומנגד. וכל דרשה זו ע"פ מדה י"ז. וזהו ויקחו לי תרומה וגו' זהב וכסף וגו' דברים שהם שלי לי הכסף ולי הזהב: