פירוש מהרז״ו על שמות רבה לב:א

הה"ד אני אמרתי. וס"ד ובני עליון כולכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו. וע' עבודת כוכבים (דף ה') הובא ילקוט תהלים פ"ב לקמן פר' זו ס"ז ויק"ר פ' י"א ס"א ושם פ' י"ח ס"ב במ"ר פ"ז ס"ד פ"ט סי' כ"ד ד"ר ס"פ ז':

אלו המתינו ישראל. כי לפי פשט הכתוב שמדבר בשופטים רשעים כמ"ש עד מתי תשפטו עול וגו' איך אומר אלהים אתם וגו' ובהכרח ע"פ מדה כ' שמדבר על כלל ישראל אחר מתן תורה:

מהו חרות. עי' לקמן פמ"א ריש ס"ז וש"נ ומבואר:

כללים ופרטים ודקדוקים. שמלמדים על כל מצות הוספות דינים הרבה ע"פ מדות ודקדוקים פי' תורה שבע"פ שתלוי על דקדוקי תורה שבכתב ועי' ת"כ ריש בהר סיני ובסוף התוכחה ודו"ק:

וממתנה נחליאל. התורה נקראת מתנה כמ"ש לעיל פ"ו ריש סי' ו' נחליאל נחלו מדות אל וכמ"ש ואתם הדבקים בה' חיים כולכם וזהו ובני עליון כולכם ועל שלא נמצאו שמות אלו מתנה ונחליאל ובמות בסדר מסעות ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל ונוטריקון:

בא מות עליהם. רומז על מ"ש ומנחליאל במות נוטריקון בא מות ע' כל זה במ"ר ס"פ י"ט:

שלש שעות. כמ"ש ויק"ר ריש פכ"ט בט' נצטווה בי' עבר בי"א נידון ולפי זה צ"ע כאן מ"ש שלש שעות ובתשע שעות וכו'. וע' לקמן פ' מ"א ס"ז ובב"ר סוף פרשה י"ח שצ"ל שלא עמד בנסיונן שש שעות ממ"ש ולא יתבוששו שלא היה מתון עד בא שש שעות וכן ישראל כי בושש בא שש ע"ש ותחלה אמר אני אמרתי אלהים אתם וגו' ואח"כ אמר אכן כאדם תמותון וגו' ולא פי' למה שמרומז במ"ש אכן כאדם על שעשיתם כאדם. וכמ"ש והמה כאדם עברו ברית ב"ר פ' י"ט ס"ט וש"נ תמותון כאדם:

או כאדם או כחוה. שהיו דומים למלאכים כמ"ש הן האדם היה כאחד ממנו כמ"ש ב"ר פכ"א ריש ס"ה ומ"ש או כאדם או כחיה יתכן על שאצל אדם כתוב ואתה תמשול בו ובחוה כתיב והוא ימשל בך זכו יהיה נפילתם כאדם לא זכו כחוה:

א"ל הקב"ה. דורש אני אמרתי אלהים אתם שתשמשו ברוה"ק של אלהים ומ"ש כאחד השרים תפולו איך מיחד הנפילה לשרים עליונים ע"כ דורש הפלתם עצמכם בזה שגזרתי עליכם שתהיו תחת אחד השרים העליונים. וסובר המדרש שפרשת הנה אנכי שולח מלאך היינו מ"ש שמות ל"ג ב' ושלחתי לפניך מלאך. וכתיב שם וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' וזה היה אחר חטא העגל וכאן דורש ע"פ מדה ל"ב וכמ"ש בסוף ס"ב בסמוך: