פירוש מהרז״ו על שמות רבה ל:טו

עמך בצדק. וס"ד וענייך במשפט:

על הדברות. י' הדברות וכמ"ש במכילתא ריש משפטים וז"ל ואלה המשפטים ר' ישמעאל אומר מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני שהוי"ו של ואלה מוסיף על הדברות של סדר יתרו לענין שהם מסיני. וכאן דורש לענין ששניהם לקיום העולם:

ציון נבנית. וצ"ל נפדית:

מבית עבדים. וזה מיותר אלא שמרמז להם שבאופן שהיו המצריים עובדים עמכם שלמתי להם ענשם מזה תלמדו איך להתנהג עם עבדיכם וכמ"ש בסוף בהר סיני הרי בדבור ראשון מרומז מצות עבדים וע"כ התחיל כאן במצות עבדים וכן באופן זה רמוזים כל דיני משפטים שבסדר זה בעשרת הדברות ודו"ק:

כשם שבראתי. לעיל פ' זו ס"ה ומ"ש שש שנים כנגד ו' ימים מפורש בתורה בסדר זה אצל מצות שמיטה ושש שנים תזרע וגו' והשביעית תשמטנה וגו' ששת ימים וגו' וביום השביעי וגו' ומזה למד המדרש גם במצות עבד:

שכתוב לפניו. באותו ענין וסמוך לו עד אם אדוניו יתן לו אשה שפירושו שיוכל ליתן לו שפחה כנענית שאסור לישראל:

למדה זו. עי' מ"כ שבזה מרמז לישראל שצריכים כולם לשום אל לבם לשוב בתשובה שלמה:

ולפי שחביבים. ואיך ימכרו לעבדים ועברי ישא כנענית:

כבבת עינו. מכילתא בשלח פסוק וברוב גאונך. ולעיל פ' י"ג ס"ס א' עיני כתיב שהכוונה על עין העליונה כ"י והסופרים תקנו ושינו משמעותו על האדם שנוגע בעין של עצמו שלא לפגוע בכבוד של מעלה. ועי' במ"ר פ"כ ס"ס ו':

משל וכו' יעשה עם פלוני. חוזר לענינו למ"ש לעיל מבית עבדים ופי' שהבן חטא לאביו ופסק עונשו שיהיה משועבד לאחר על תנאי זה שלא יצערנו בעבודה קשה:

אני קצפתי מעט וכו'. לשון הפסוק זכריה א' ט"ו:

אמת ומשפט שפטו. בהכרח שהכוונה על פסוק זכריה ז' ט' כה אמר וגו' משפט אמת שפוטו וגו' ואלמנה ויתום גר ועני וגו' ורעת איש אחיו אל תחשובו בלבבכם היינו עבד עברי הנ"ל: