פירוש מהרז״ו על שמות רבה ל:יג

מלך במשפט. זה נאמר על אבותינו. וס"ד ואיש תרומות יהרסנה ועי' ב"ר ריש פר' י"ד:

וכן כולהון. שאצל כל מעשה בראשית כתוב ויאמר אלהים:

כי אלהים שופט. הרי שאלהים הוא דין:

להפריש חלתה. והחלה נקראת תרומה וכמ"ש במדבר ט"ו חלה תרימו תרומה:

ואד יעלה מן הארץ. והשקה את כל פני האדמה בדמיון גיבול בקמח ואח"כ וייצר ה' אלהים עפר מן האדמה שכבר נגבל. ועל שבמשפט יעמיד ארץ ע"כ שנעשה איש תרומות שיהיה קודש וכשחלל קדושתו ע"כ יהרסנה ע"פ הדין שקללו ע"פ מדה ט' ז' וי"ז ודו"ק:

זה יהושפט. שהזדקק אל המשפט וצוה אל השופטים לחקור והצליח וכן כל העושה כמעשיו אלא שבו מפורש יותר:

זה חכם שיודע. דורש תרומות שני מיני תרומות שהוא בעצמו איש קודש כתרומה חכם ויודע הכל וראוי לו להיות שופט. והוא מרים ומפריש עצמו מן המשפט ע"כ יהרסנה ולשון התנחומא כאן ס"ב יותר ברור:

חמור יתומים ינהגו. וכמ"ש ב"ר סוף פכ"ו שאיוב וחבריו באו ללמד על מעשה דור המבול על רשעתם ועונשם:

ויאמרו לאל סור ממנו. ומהתשובה אנו יודעים השאלה ע"פ מדה ט' ועי' ב"ר ריש פל"ו איך דורש כל הענין בדור המבול ולא פירש ממה יסור מהם. הרי שהוא מרומז בתיבת סור ע"פ מדת ממעל סור מלייסר אותנו. ועבודה היא קרבנות כמ"ש והשב את העבודה לדביר ביתך. נפגע בו הוא תפלה כמ"ש ב"ר פ' ס"ח ס"ט:

של העוה"ז. שדומה ללילה ומן העוה"ב שדומה לבוקר ע' לעיל פ' י"ח סי"ב. וכדלעיל פ' זו סי' י"א עי' ב"ר פכ"ו ס"ס ו' פל"ח ס"ה: