פירוש מהרז״ו על שמות רבה ל:א

בבל רבתא. די בניתא לבית מלכו בתקוף חסני וליקר הדרי. ומ"ש וההדר שלי הוא בפסוק ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת. ומאחר שכתוב בס"ד של ועוז מלך משפט וצדקה ביעקב אתה עשית דייק דרישא דקרא אתה כוננת מישרים כמ"ש ידין לאומים במישרים. ומ"ש ובן דוד אמר ט"ס וצ"ל וכן דוד אומר וסיום הדרשה חסר וסמך המדרש על המפורש שם בכתוב שיעשה בו הדין עד שהודה ואמר כען אנא וגו' משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא וכן שם ולחי עלמא שבחת והדרת וגו':

העוז של הקב"ה. ד"א על הפסוק ועוז מלך וכמ"ש בתנחומא כאן וז"ל בנוהג שבעולם מי שהוא בעל זרוע אינו רוצה לעשות דבריו במשפט אבל הקב"ה וכו' משפט אהב עכ"ל וכ"ש בסמוך סוף פי' זה:

ונתנו לכל מאמינים בו. כמ"ש פסוק זה משפט וצדקה ביעקב אתה עשית:

ומה שכתוב. למה הפסיק במישרים בין משפט למשפט ודורש שהדבר למוד מענינו שגם המישרים פי' ע"י המשפט:

אמרו ישראל להקב"ה. בא לדרוש פסוק של ישעיה ביום ההוא כרם חמר וגו' עד או יחזיק במעוזי כמ"ש בסוף הסימן וכנ"ל שאינו מעביר הדין ואגב דורש פסוקים הקודמים:

כרם המר ענו לה. כרם שנותן יין שבא זמנו לבצור ולא קודם לכן הרי שהם בקשו שיעשה קודם לכן:

אני ה' נוצרה. מאחר שעשה בכשדים הדין איך אמר שהוא שמר אותה ע"כ דורש שנצרם לרעה:

אם בא אני להביט. לפרש מ"ש פן יפקוד עליה בפעם אחת ולא פי' מה יהיה אם יפקוד ודורש ע"פ מדה ט' אני מכלה אותן אך חמה אין לי כמו שהיה להם שאוכל לעשות כך:

אלא מה אני עושה אפשעה בה. מלשון פסיעה בעקב בעתה כנ"ל ואז אציתנה יחד:

ור' לוי. דורש מ"ש חמה אין לי בתמיה וכי חמה אינה שלי ואתם משתמשים בחמה נגד רצוני וע"פ גז"ש של תיבת לי כי לי בני ישראל. ומ"ש ואתם מתמלאים כמ"ש וימלא המן חמה:

ורבנן אמרין. בא לחתום הדרשה שהתחיל ע"פ ועוז מלך. ואגב דורש פסוק ותאחז במשפט ידי שהוא דומה למ"ש או יחזיק במעוזי:

אם שנותי ברק חרבי. אם הוא מלשון שינון היל"ל אם אשנן חרבי להיות לה ברק כמ"ש יחזקאל כ"א ט"ו למען היה לה ברק מורטה (והחרב מורה על מדת הדין להרוג וברק החרב מורה כליון חרוץ) ע"כ דורש שנותי מלשון שינוי כמ"ש שנות ימין עליון אני ה' לא שניתי ולמוד מענינו וסופו שמדבר בענין הדין וע"פ מדה ט' אם שנותי הדין שלא יהיה בסדרו אז ברק חרבי שיהיה כליון חרוץ ואני מכלה אותם אלא ותאחז במשפט ידי במדת הדין בסדרו שאינו כליון וכמ"ש אברהם בסדום חלילה לך השופט לא יעשה משפט בתמיה כמ"ש ב"ר פמ"ט ס"ט ועי' תנחומא כאן ס"ה. ועי' ד"ר פ"ה ס"ד דעת ר"נ וע' לקמן פר' זו סי' ט"ז:

וכד"א או יחזיק. וכמ"ש בתנחומא כאן וז"ל אמר הקב"ה כל מה שאני עושה בדין אני עושה שאם הייתי מבקש פעם אחת לעבור הדין לא היה העולם יכול לעמוד וכו' עד או יחזיק במעוזי שידי אחוזה בדין וכן הוא בילקוט ישעיה כ"ז: