פירוש מהרז״ו על שמות רבה ג:ד

מי אנכי. לקמן פט"ו סי' י"ד בביאור התשובה על זה ובסי' י"ח שם. שהיל"ל מי אני. דורש גז"ש על הש"י שאמר אנכי ארד וכמ"ש בסי' הקודם שבא לקיים פסוק זה ומאחר שבאת לקיים הירידה והעלייה קיים גם כן מ"ש אנכי:

מטרונית. שרית ואדונית וכושית מבני חם הנמכרים לעבדי עולם כמ"ש עבד עבדים יהיה לאחיו ואיני יודע איך שייך כאן משל של שפחה:

ד"א מי אנכי. הכוונה על ס"ד וכי אוציא את בני כנגד מ"ש והוצא את בני:

בשיר השירים. כמ"ש בשי"ר שם פסוק זה הובא לעיל פ"ב סי' י"ד וש"נ ומ"ש מן חררה מבואר שם מפסוק אם לא תדעי. וכמ"ש במכילתא פסוק ויבואו אלימה. ומן החררה שהיו טועמין בו טעם מן כמפורש בסדר עולם סוף פ"י שהיו אוכלים עוגה שהוציאו בידם ממצרים שהיתה יפה להם כמן ל' יום. מזה תדע איך אכלכלם במן. ומזה תלמוד בנין אב על כל צרכיהם שיהיו בכל למעלה מן הטבע:

למקום לסטים. כמ"ש פר"א פ' מ' וז"ל ולא עוד אלא שאתה משלחני ליד אויבי ומבקשי רעתי לא על כן ברחתי מפניהם וכו' א"ל אל תירא מהם שכבר מתו כל האנשים המבקשים את נפשך וכדלקמן פר"ה סי' ד'. והשיבו על ראשון שהיה מתירא כי אהיה עמך. וכי אוציא באיזה זכות והשיבו בזכות התורה ומהתשובה כי אהיה עמך אנו למדים ע"פ מדה ט' שהיה מתירא היינו שלא יהרגוהו וזה ע"פ מדה י"ז כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך הרי שזה היתה יראתו. וע' לקמן סוף פ' זו ואני אהיה עם פיך וע' ב"ר ריש פ' ע"ו ופ' מ"ד סי' ב':

וזה לך האות. יהיה לך האות והיכר בדבר שאתה שלוחי. וכמ"ש כר"א ריש פרק מ"ה שביקש שישבע לו שכל מה שיבקש יעשה לו ונשבע לו שהכל יעשה חוץ מב דברים וכו' ע"ש:

ד"א האלהים. ט"ס וכך צ"ל ד"א וזה לך האות כי אנכי שלחתיך ותיבת האלהים נמשך לכאן מסיפא דקרא. וכמ"ש ב"ר פ' צ"ז סי' ו' וש"נ הבא בסיננון שלו אנכי וע' פסיקתא פ' ל"ג סי' ח' בענין אנכי: