פירוש מהרז״ו על שמות רבה ג:א

אנכי אלהי אביך. משמע אביך ממש הוא עמרם ולא מצאנו בתורה שיקרא הש"י אלהי פלוני רק על השלשה אבות ע"כ דורש דכאן הוצרך להזכיר אביך לפיתוי למשה וכמ"ש לעיל פ"ב ס"ה ללבבו ולקרבו. כי היה עדיין נער וטירון לנבואה וטירון פי' המ"ע אדם שלא נתחנך ולא הורגל וע' לקמן פמ"ה ס"ה באיזה שינויים ועל שדורש הפסוק על משה ע"כ בא לדרוש שמ"ש פתי אין פי' שוטה כמשמעו ברוב מקומות אלא נער או מפותה ובפסוק הקודם מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב ומשה קרוי טוב כמ"ש לעיל פ"א ס"כ ועליו אמר פתי יאמין לכל דבר שהאמין שאביו מדבר אליו ושנקרא אלהי אביו:

בקולו של אביו. דורש כן שתחלה כתיב ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה וכו' ויאמר הנני משמע שידע שהש"י מדבר אליו וענה לו הנני ואח"כ אמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם וכו' ויסתר משה פניו היה לו להסתיר פניו מיד כשקרא לו קודם שאמר הנני. ע"כ דורש שתחילה אצל ויקרא אליו וגו' היה סבור שהיא אביו ע"כ אמר הנני עד שאמר לו אנכי אלהי אביך וגו' אז הסתיר פניו:

אחד מהם אומר. ולקמן אמר בהדיא ר' הושעיא רבה אומר הרי שהדעה הראשונה הוא דעת ריב"ק וכן הוא בהדיא לקמן פ' מ"ה שם וצריך להגיה ריב"ק אומר:

אני באתי להראות לך וכו'. דורש שמשה אמר הראני את כבודך והיה לו להשיב מיד לא תוכל לראות את פני ומה זה שהפסיק בפסוק אני אעביר כל טובי וגו' וקראתי בשם ה' לפניך ע"כ דורש שהשיב לו אני אעביר כל טובי על פניך היינו מה למעלה וכו' היינו בשעה שנראה לו בסנה ואז קראתי בשם ה' לפניך שאמרתי לך אנכי אלהי אביך ואז אלו רצית היית יודע כל טובי אך עתה לא תוכל לראות פני וגו'. וזה לפי סידור הכתוב. וע' לעיל ריש פ"ב שדורש בא"א דוק והתבונן:

אעפ"כ. סובר כריב"ק שלא יפה עשה ולא זכה כפי שאלתו ורצונו עכ"ז זכה שעל שמתחלה היתה כוונתו לכבוד הש"י ומוראו. אך לשון הגמרא ברכות (דף ז') ופליגא דרשב"ל א"ר יונתן בשכר שלש זכה לשלש ואם כן היה לו להביא דברי ר"י דסכנין בדברי ר' הושעיא. ועי' כל זה לקמן פמ"ה ס"ה ויק"ר פ"כ סי' י"א:

ודבר ה' אל משה. שמות ל"ג. וייראו מגשת. שם ל"ד. ותמונת ה'. סוף בהעלותך:

ליהנות מזיו השכינה. שזה יהיה מחייתך כמ"ש לקמן פל"ב ס"ס ד' ופמ"ז ס"ס ה' בהדיא וכן בס"ז שם במ"ר פכ"א סט"ז:

קרן עור פניו. וזה בא לו מזיו השכינה:

לא שלח ידו. ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו כמ"ש ויק"ר פ"כ סי' י"א מכאן שהיו ראוים להשלחת יד וכו':