פירוש מהרז״ו על שמות רבה כח:ד

את כל הדברים. היה די שיאמר וידבר אלהים לאמר אנכי וגו' תיבות אלו מיותר. ע"כ דורש שמ"ש את כל הדברים האלה הוא מאמר בפני עצמו אא"ע לכאן ת"ע על כל מה שמדבר ועושה הכל ביחד ודברים הפכים ג"כ ביחד ועיקר הראיה מפסוק שמביא יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה. איך אמר על זה כל אלה ע"כ הכוונה על כל הבריאה וההשגחה שעושה ומזה למד במדרש מ"ש עושה את הכל בבת אחת עד מ"ש וכן דבור זכור הוא ממ"ש כאן את כל הדברים. ומ"ש אחד במזרח וכו' מרומז בפסוק שקודם פסוק יוצר אור. למען ידעו ממזרח שמש ועד מערבה וגו' יוצר וגו' שגם זה נכלל במ"ש את כל אלה ועד כאן דיבר מדברים טבעים כל אחד במקומו וטבעו וצרכו. ואח"כ מדבר מהדברים עצמם שהופכו כמ"ש וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ואח"כ ואל עפר תשוב. ועל זה הביא פסוק של עמוס ה' ח' עושה כימה וכסיל והופך לבקר צלמות ויום לינה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ וכל אלה דברים הפכים. כי הבריאה היתה כסיל וכימה כמ"ש איוב ט' ט' ע"ש עושה כסיל וכימה ובדור המבול הפך כמ"ש עמוס שם ההופכים ללענה משפט וע"כ עושה כימה וכסיל הקורא למי הים וגו' כמ"ש ב"ר פר' כ"ה ס"ב שמדבר בדור המבול כן מ"ש יום ולילה החשיך כמ"ש ב"ר ר"פ כ"ח בדור המבול והפך לילה. ודייק מ"ש והופך לבקר צלמות שהבקר הוא הפך הערב ולא של צלמות ע"כ דורש בקר שם השאלה על התחלת דבר כמו הבקר התחלת היום ופי' שהמות מהפך הכל לתחלתו כמ"ש הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר וכדומה. ואח"כ מפרש בהיפך והופך לבקר צלמות מה שהיה צלמות הפכם לתחלתו היאור שנעשה צלמות שנהפך נדם ומתה בו הדגה נהפך לתחלתו למים. בשר חי יד משה נהפך לבשר מת לצרעת ואח"כ נהפך לבשר חי:

וכן הוא אומר הקורא למי הים. וישפכם על פני הארץ בפסוק הנ"ל שעשה מן היבשה ים כתחלת העולם שהים הוא צלמות שהרגו כמ"ש לעיל פר' ט"ו סי' כ"ב בהדיא וש"נ הפכו לתחלתו ולזה כוון במ"ש הים נהפך ליבשה שבתחלה היה כל העולם מים וים שנקוו המים לים אחד ונעשה כל הארץ יבשה כמ"ש בהדיא לעיל פכ"ג ס"ד ע"ש. ומ"ש שם הים הזה היה יבשה פי' שכל העולם היה תחלה מים וים ונהפך ליבשה. ובדור אנוש נהפך היבשה למים וים כמ"ש ב"ר סוף פכ"ג וים סוף נהפך ליבשה ואח"כ מיבשה לים. ועד כאן דרש מ"ש עושה כל אלה כנ"ל ועתה חוזר לענינו למ"ש את כל הדברים ע"כ אומר וכן וזהו מ"ש וכן דבור זכור וגו' ג"כ דבר והפכו שצוה לשמור השבת וצוה לחללו בקרבנות. וכן צוה שלא לגלות ערות אשת אחיו וצוה ליבם את אשת אחיו כמ"ש בפסוקים של כי ישבו אחים יחדו עד יבמה יבא עליה ויבמה עיין מכילתא יתרו פסוק זכור ועי' ירושלמי נדרים פ"ג הלכה ב' ושם מביא עוד פסוקים כאלו שהם הפכים: