פירוש מהרז״ו על שמות רבה כו:א

לא שלותי. ע' ב"ר פר' פ"ד ס"ס ג' וע' לעיל פ' י"ז ס"ד. וכאן דורש מדה ט"ו איך אמר איוב לא שלותי הלא באיוב ט"ז י"א כתיב שליו הייתי והכריע ע"פ מדה כ' אא"ע לאיוב ת"ע למי שהיה לו כמה מיני צרות וע"פ מדה י' ד' לשונות על ד' מיני צרות וע"פ גז"ש של תיבת ויבא כדלקמן:

מגזירה ראשונה. לעיל פר' א' סי' י"ב ע"ש מש"ש:

מרים ע"ש המירור. ע"פ מדת ממעל עי' לעיל פ"א בסי' י"ג וש"נ ואז נולד הגואל מצרה זו לבסוף פ"ו שנה והקדים רפואה למכה וכמ"ש ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים מיכה ו' הרי שמרים ג"כ גואלת כמשה ואהרן:

אהרן ע"ש ההריון. שעל ידי גזירה זו פירשו מנשותיהם שלא יהיה להם הריון ואז נולד אהרן שהיה גואל לבסוף פ"ג שנה וכן הוא בספר הישר. וגם כשנולד בטלה הגזירה:

כי מן המים משיתיהו. ואז בטלה הגזירה ובסוף היה הוא הגואל ועי' שמ"ר פ"א סי' כ"ה כיון שהושלך ליאור בטלה הגזירה:

זה עמלק. שכתוב בו ויבא עמלק ע"פ גז"ש שתיבה עצמה מרומז על איזה צרה מדבר. ולא חשיב הגזירה הרביעית המבוארת לעיל פ"א סי' י"ב פר' ה' ריש סי' י"ח שלא ינתן תבן וקש כי כאן חושב הצרות עם הגואלים וכבר תשב את משה בג' ועל כן תשב את ממלק שהיה עוד גואל רביעי זה יהושע כמ"ש בסמוך סי' ג' ומה שהוצרך לחשוב הגואלים יתכן שכוון למ"ש ב"ר סוף פל"ח וע"ש בפירושי וכן כאן: