פירוש מהרז״ו על שמות רבה כג:ו

ואני עשיר עוזך. פסוקים אלו מפסוק ה' עד גמירא מדברים בישועת כלל ישראל ועיקר השייך כאן הוא הד"א:

הנה אל ישועתי. וס"ד כי עזי וזמרת יה וזהו עוזך וכמ"ש בסמוך:

בוקר של יום הדין. וזהו בוקר וגם לילה בוקר לצדיקים ולילה לרשעים ע"י הדין הגדול ועי' לעיל פר' י"ח סי' י"ב על פסיק זה ועל הצדיקים אמר וארנן לבוקר חסדך:

משגב לי. מידו יהיה הגאולה ביום צר לי מגוג ומגוג שנקרא צר כמ"ש לעיל פר' י"ב ס"ב לעת צר. וזהו מ"ש בדניאל י"ב והיתה עת צרה ליעקב וממנה יושע וכופל הלשונות ע"פ מדה י' על צרות וישועות שונות:

קדמו שרים. עי' שי"ר פסוק לסוסתי. מדרש תהלים ק"ו וע' ילקוט תהלים ס"ח בשם תנחומא ופסוק קדמו שרים מדבר בים כמ"ש בפסוק הקודם אשיב ממצולות ים ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקודש (כמ"ש תהלים ע"ז בים דרכך) ובפסוק הסמוך שם בנימין צעיר רודם רד ים מכילתא פסוק ויבואו בני ישראל בתוך הים:

לגיונותי נתונים בצרה. הם ישראל קודם שעלו מן הים ע' לעיל פ' כ"ב ס"ב:

זה אל זה. גז"ש על המלאכים כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו וגו' וקרא זא"ז ורצו לומר שירתם שאומרים תמיד בלילה וכשיצאו מן הים רצו לומר שירה על הנס ע' מדרש תהלים ק"ו:

יקדמו בני תחלה. וכמ"ש בילקוט שם עבדי קודם לבני (פי' בתמיה) יכנסו בני תחלה ע"ש באריכות ומ"ש בסמוך לא שאני משפיל אתכם סותר לזה כי המדרש לקוח משני מקומות. והמשל הוא כפי מ"ש תחלה:

כשיצאו ישראל ממצרים. שהשירה כולל גם נס של יציאת מצרים שלא נגמר עד הים:

ישיר משה וכו'. ישיר יש לו משמעות צווי שמשה ובנ"י ישירו ולא אחר ע"כ הכיונה על המלאכים ע"פ מדה קדמו שרים וגו'.

אחר נוגנים. נוגנים כולל אור ונוגה ונגינה הם המלאכים שהם של אור ומנגנים תמיד:

שהם קלסו באמצע. קודם המלאכים. ובילקוט שם שני דעות בזה דר"ח ב"א סובר מלאכים אחר ישראל ואח"כ הנשים ורבי סובר כמו כאן:

ותקח מרים הנביאה. את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות וזהו תופפות: