פירוש מהרז״ו על שמות רבה כג:ד

פיה פתחה בחכמה. בפרשת אשת חיל שהוא משל לכ"י שהקב"ה משבח אותה שפתחה בדבר שלא פתח אחר:

ברא אדם הראשון. ע' ב"ר ס"פ כ"ב שמזמור שיר ליום השבת אמרו אדם הראשון. ומשכיל איתן האזרחי. חסדי ה' עולם אשירה אמרו אברהם עי' ב"ר פמ"ג ס"ט. ויעקב אמר ט"ו שיר המעלות. וכל ספר תהלים וכמ"ש ב"ר פ' ע"ד סי' י"א ומשה אמר י"א מזמורים בתהלים מתפלה למשה עכ"פ לא זכו שתכתב שירתן בתורה:

לאלו הייתי מצפה. שאחר פסוק פיה פתחה כתוב צופיה הליכות ביתה שצפויה היתה מהש"י מעולם להליכות והנהגת ביתה:

ואין אז אלא שמחה. שאמרו השירה בשמחה כמ"ש תהלים ס"ו הפך ים ליבשה וגו' שם נשמחה בו ובברכת אמת ויציב משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה וכו' היינו שמחה האלהית מהשם יתברך ברוח הקודש:

הים הזה היה יבשה. כמ"ש ב"ר סוף פכ"ג והוא מקום שנקרא עתה ים הגדול בתורה נעשה בדור אנוש. וממנו לימים קטנים כמו י"ס שנעשה ג"כ אז. וכמו שהיה קלקול העולם באז כך נתקן העולם באז ע"פ גז"ש וכמ"ש לעיל ס"ג:

אלא לשון בטחון. וכמ"ש ישעיה י"ב הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה וכן כאן בשירה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ע"י הבטחון: