פירוש מהרז״ו על שמות רבה כא:א

מה תצעק אלי. משמע שמשה צעק וזה אינו בכתוב. ע"כ דורש שאא"ע לצעקת משה ת"ע לצעקת ישראל שמפורש עליהם ויצעקו בני ישראל אל ה' ותלה צעקת ישראל במשה שמשה הוא ישראל וכמ"ש בסוף הסימן:

צעקו וה' שמע. כוונת המדרש למ"ש בברייתא דל"ב מדות מדה ל"א וז"ל כיוצא בדבר אתה אומר עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם ואח"כ פני ה' בעושי רע וגו' ועי' מש"ש בפירושי באריכות ודורש ע"פ מדה י"ז צעקו ממ"ש כאן ויצעקו בני ישראל אל ה' מה תצעק כנ"ל:

מהו כן. איך זכו לזה:

הנחיל ליעקב. ב"ר פר' ס"ה ס"כ וש"נ. ומ"ש והידים פי' כלי זיין של ידים הוא החרב. וכמ"ש אצל יוסף ובלעדיך לא ירים איש את ידו ותרגומו למחד זין וכמ"ש כאן מפורש ועל חרבך תחיה:

ונצעק אל ה' אלהי אבותינו. פסוק זה בריש תבא וצ"ע למה לא הביא פסוקים של שמות ב' ויצעקו ותעל שועתם ושם ג' ואת צעקתם שמעתי. אך האמת יורה דרכו שהוא ט"ס כאן וצ"ל פסוק ונצעק אל ה' וישמע קולנו סמוכים לפסוק הנ"ל ויאמר אליו אדום ומה שהקדים פסוק ויאמר וגו' שכן דרך המדרש שאשר שייך לענין הפרשה מביאו בסוף. וכן מצאתי מפורש במכילתא דפוס ישן בשלח פסוק וייראו מאד והמדרש הזה לקוח מהמכילתא הנ"ל ע"ש במכילתא בהגהות הגאון:

קול ששון וקול שמחה. בירמיה ז' ושם ט"ז ושם כ"ה כתוב אצל קללה אך שם ל"ג י"א כתוב אצל ברכה ולזה כוון המדרש:

כבר שמעתי צעקתם. מבואר בריש הסימן. ובמכילתא כאן ס"פ ג' שמעון בן יהודה אמר מה תצעק אלי כבר צעקתם קדמה לצעקתך שנאמר וייראו מאד ויצעקו בנ"י אל ה' (וסובר שגם משה צעק). ויתכן שגם במדרש צ"ל שמעתי צעקתם וכמו שאמר שמע הקב"ה תפלתם וכמ"ש לקמן ס"ס ד':

דבר אל בנ"י ויסעו. ראיה שפי' מה תצעק כבר שמעתי: