פירוש מהרז״ו על שמות רבה ב:ה

וירא מלאך ה' אליו. בלבת אש מתוך הסנה והיל"ל בלהבת אש ע"כ דורש מלשון לב ע"ש ולבי ער וכמ"ש שי"ר פסוק זה ובפסיקתא פט"ו ס"ו ע"ש כל הענין וכאן חסר:

תמתי בסיני. סוף הפסוק של אני ישנה פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי וכאן קיצר עשו"ש:

שנתממו עמו בסיני. וכמ"ש שבת (פ"ח א') אנן דסגינן בשלמותא כתיב בן תומת ישרים תנחם וזהו תומתנו שהקדמנו נעשה לנשמע:

התאומים הללו. דורש תמתי תאומתי מלשון תאומים עי' רש"י שם:

בכל צרתם לו צר. שמודיעים לו צרתם ויתכן יותר שפסוק זה שייך לדרשה הא' של עמו אנכי בצרה שחבירו מרגיש ועל זה אמר אי אתה מרגיש שאני שרוי וכו':

מתוך הקוצים. כמ"ש מתוך הסנה כמ"ש בפר"א פרק מ' והסנה צרה וצוקה וכלו קוצים ודרדרים:

זה מיכאל. כמ"ש בדניאל מיכאל אחד השרים הראשונים ושם י"ב העומד על בני עמך וכאן שנראה אצל גאולת ישראל מן הסתם שהוא השר מיכאל:

זה גבריאל. שעליו מפורש שנראה ליחזקאל ולדניאל שהוא הנקרא איש לבוש הבדים עי' מ"ש בזה לקמן פר' י"ח ריש ס"ה שם ועל מיכאל אינו מפורש שנראה לאדם:

ר' יוסי הארוך. שהיה ארוך וגבוה בקומתו והוא יוסי הפרתי כמ"ש בירושלמי כלאים פרק ט' ב"ר פ"ק בס"ב וע' כתובות (ק"ג ע"א) שצוה רבי שישמשנו במותו ע' ב"ר פצ"ז ס"ג וע' לקמן סוף פל"ב:

וראיתי אני לבדי. וס"ד והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא ומן הסתם גם כאן היה כך:

ללבבו. לקרב לבבו למראה אשות העליונות הרמוזים במ"ש וההר בוער באש וכמ"ש במ"ר פי"א ס"ג שבע מחיצות בוססות זו בזו והוא בתוכן על ראש ההר:

משני חלקיו של סנה. שמ"ש בלבת קאי על מתוך הסנה כי אצל האש לא מצינו כתוב תיבת לב ואצל האילן מצאנו כמ"ש אצל אבשלום בלב האלה וכן כאן וע' מכילתא בשלח פסוק קפאו תהומות בלב ים ואכשר שנם כאן רמז על זה ודו"ק:

את ריב"ק. במ"ר פר' י"ב סוף סימן ד' הגירסא ר"ג:

מלאך אחר ממוצע ועומד באמצע. שתחלה כתוב ררא מלאך ה' ואח"כ וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים פתח במלאך וסיים באלהים ומ"ש מלאך אחד פי' סתם מלאך דלא כר"י ור"ח וכמ"ש אצל הגר ואברהם וגדעון ומנוח ומ"ש ממוצע ועומד באמצע הם ב' דברים ממוצע שהמלאך היה ממוצע בין השכינה ומשה כמ"ש בילקוט שלא יתבהל וגם היה המלאך עומד באמצע האש וזהו בלבת אש ואח"כ ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ולא מתוך האש:

לפיכך נגלה עליהם. מתוך הסנה הירוד וכמש"ל פר' א' ס"ס ט' כשישראל בירידה תחתונה הם עולים ע"ש וע"כ אמר וארד להצילו במצרים הירודה בסנה הירוד לישראל הירודים להעלותם ע"פ מדת ממעל:

אין יוצא בשלום. שהענפים עקומים וסבוכים וחדים וקוצים וז"ל הילקוט בשם מדרש אבכיר דרכו של סנה אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק לפי שקוציו כולן כפופים למטה אבל כשמבקש להוציא הקוצים תופסים לו ואינו יכול להוציאה וכמ"ש בסמוך:

ב' פעמים. ע"פ מדה י' ב' ראיות:

כי ידעתי את מכאוביו. פי' משותף בצרתו ומרגיש מכאוביו לא בידיעה בעלמא:

גדר לעולם. שהצדיקים מגינים על הדור מכל צרה:

על כל מים. פי' דווקא על המים ולא במקום אחר:

בגינה ובנהר. בנינה במקום מים וכמ"ש בפר"א פ"מ והסנה אינו נצמח אלא א"כ יש מים תחתיו עכ"ל:

שנקראת מים. כמ"ש ב"ר פר' פ"ד בסט"ז:

באותות ובמופתים. דברים ד' ל"ד שעי"כ נתפרסמו בעולם:

בזכותך ובזכות אהרן. לקמן פט"ו ס"ג:

כמנין הסנה. דאל"כ היל"ל סנה וזהו אליו דבר השייך אליו לבד ע"פ מדת גמטריא:

מעלה לולבין. ממ"ש בלבת ע"פ מדת ממעל ומ"ש שורפת פיר' גומעה הלחלוחית כמ"ש שורפה חיה ואינה אוכלת גוש הגוף וכמ"ש בוער באש והסנה איננו אוכל וצ"ע שהרי אש של מעלה שירדה על המזבח במשכן ובמקדש היתה אוכלת העולה וחלבי השלמים תמיד בכל יום וכן אש של אליהו וכדומה בהרבה מקומות ואולי הכוונה שרק כאן היה באופן זה וזה דוחק שהרי אמר זה נכלל. ומ"ש והיא שחורה צ"ע שהרי במ"ר פ' י"ב ס"ח איתא שהראהו אש אדומה שחורה לבנה וירוקה ואצל התורה אמרו אש שחורה ע"ג אש לבנה וביומא כ"א על אש המערכה שהיתה ברה כחמה ומנין דורש כאן שהיתה שחורה. ומ"ש שאש של מטה אוכלת ואינה שורפת צ"ע שהרי אנו רואים שאוכלת ושורפת. אולי תיבת ואינה ט"ס וצ"ל ושורפת:

כשם שהסנה בוער. כל דמוים אלו שדורש הם בכלל מדה כ"ו ממשל שניתן לדרוש:

מדבר עם משה. פי' שזה ענין הקריאה וההתראות כדי שיכין עצמו וכשהראהו דבר חדש ונפלא אז אמר אסורה ואראה וכן עשה כמ"ש וירא ה' כי סר לראות ואז ויקרא: