פירוש מהרז״ו על שמות רבה ב:א

הה"ד יודיע דרכיו למשה. וס"ד רחום וחנון ה' ארך אפים ירב חסד. לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו ונו' כדלקמן. ופי' יודיע דרכיו הם כלל מדותיו ואח"כ פרט איזה מדות רחום וחנון ה' ולא כל מדותיו וזהו מ"ש אבל מדותיו וכו'. ואותן מדות וכי' דרכיו כלל רחום וחנון פרע ואין בכלל אלא מה שבפרט עי' מדרש תהלים ק"ג ברכות (דף ז) ועי' בספרי מדרש תנאים בליקוטים על מדרש זה. ודורש ע"פ מדה י"ז שכתוב בתורה שבקש משה הודיעני את דרכיך ולא פירש אם הודיע לו וכאן מפורש יודיע דרכיו למשה וכו' רחום וחנון ה' ובתורה כתוב וחנותי כו' ורחמתי לתשובה על שאלה של הראני את כבודך וכאן דורש מדה ל"א ע"פ מדת ממעל וי"ז הנ"ל שפסוק י"ט וחנותי וכו' שייך לפסוק י"ג הודיעני את דרכיך או שפסוק י"ג מקומו אצל פסוק י"ט. וזה מוכרח לפי מה שכתבתי לקמן פל"ב ס"ג והדברים מאירים אחר העיון. ועיקר הדרשה השייך כאן הוא הדרשה הסמוכה:

יודיע דרכיו. הכוונה ד"א יודיע דרכיו למשה על ענין גאולת מצרים כמ"ש בסוף פ' הקודמת ומ"ש כאן דרך הקץ הוא הסיבות והעלילות שנתגוללו בזמן זה כמפורש בסדר וארא בא בשלח:

תספר באזני בנך. את אשר התעללתי במצרים:

רחום שריחם וכו'. שהצילם מעלילות שעשה במצרים הם היו"ד מכות וחנון מלשון חן כמ"ש וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום ע"פ מדת ממעל וגז"ש ומ"ש שהאריך אף עמהם כמפורש ביחזקאל כ' פסוק ח' ט' ואומר לשפוך חמתי עליהם וגו' בתוך ארץ מצרים ואעש למען שמי לבלתי החל וכמ"ש לעיל פ"א בסל"ה ומ"ש שהוא מטה כלפי חסד כוונתו על מ"ש בפסוק יודיע דרכיו הנ"ל שדורש עתה ורב חסד וכמ"ש ר"ה (דף י"ז) ורב חסד מטה כלפי חסד. ומ"ש שנסתכל בטוב כו' שהיו עתידין כוונתו למ"ש בפסוק הסמוך לא לנצח וגו' לא כחטאינו עשה וגו' וכמ"ש לקמן פ"ג ס"ב ע"ש ותבין כאן: