פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:לו

את בריתי. את אברהם את יצחק ואת יעקב. וזה ואעש למען שמי שנשבע להם בשמו. ועי' לקמן פ' י"ג ס"ס א' וסי' ב' והפרשה של יחזקאל כ' מדברת מסוף גלות מצרים ומגאולתם. ופי' הפסוק וירא אלהים את בני ישראל שאינם ראוים מצד עצמן וידע אלהים מצד אלהותו ית"ש וכבוד עצמו וע"פ מדה י"ז מיחזקאל דורש כאן מדה ט':

שעשו תשובה הבינונים. הדבר למוד מענינו דכאן מדבר ברחמים לזכותם וחולק על הנ"ל וכמ"שי ותעל שועתם וישמע נאקתם שמלבד שהיה בם הרבה צדיקים גמורים כיהושע וכלב והנשיאים וע' זקנים אלא אפילו סתם בני ישראל כולם הם הבינונים ואפילו אותם שהיו תחלה רשעים וכמ"ש לקמן ריש פט"ו בגירסאות שונות ועי' מכילתא יתרו פסוק בחודש השלישי:

ויקח משה את הדם. ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם. ובזכות התשובה זכר להם זכות התורה וזכות אבות במ"ש המשקוף ושתי המזוזות ועי' לקמן פי"ז ס"ג:

פרישות שביניהם. כמ"ש באגדת פסח וירא את ענינו זו פרישות ד"א כמ"ש וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ולעיל בסל"ה הביא על פסוק וירא אלהים את בני ישראל כמ"ש וירא את ענינו וכו' היפך מ"ש באגדת פסח ודברי המדרש כאן כמ"ש באגדת פסח:

שאמר לאברהם. ידוע תדע כי גר וכו' עד ואחרי כן יצאו וכו' ומשנולד יצחק כבר עבר הזמן. וכמ"ש תהלים כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוצא עמו בששון. וכאן דורש גז"ש וידע ידוע תדע וע' ד"ר פ"ב סכ"ב מתוך הקץ וידע אלהים:

כשהיה רועה. דורש סמוכין שסמוך לו מיד ומשה היה רועה וגם מרומז במ"ש ומשה בוי"ו המוסיף על ענין ראשון ולחברו: