פירוש מהרז״ו על שמות רבה יט:ג
Perush Maharzu on Shemos Rabbah 19:3 (Perush Maharzu on Shemot Rabbah 19:3) · פירוש מהרז״ו על שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →ג' דברים. שבת פ"ז. יבמות ס"ג. לקמן פר' מ"ו ס"ג אדר"נ פ"ב הובא ילקוט תשא:
ואתה פה עמוד עמדי. נדרים ה' כ"ז כ"ח ובפסוק הקודם לך אמור להם שובו לכם לאהליכם לנשותיכם אך ואתה לא תלך. וצ"ע מנין לו שעשה מדעתו דלמא לא פירש עד שאמר לו ואתה פה עמוד ועוד מאחר שדן ק"ו איך אמר שעשה מדעתו. ועי' שם בתוספות בשבת פ"ז. ואחר העיון נ"ל ברור שפירש מכבר קודם מ"ת והיינו בעת שנראה לו בסנה וכן הוא בהדיא בד"ר סוף פר' י"א. ובזוהר ריש נשא וסוף חוקת על שידע שיצטרך לדבר עמו הרבה פעמים ועדיין לא היה לו ממי ללמוד וכשצוה אותו בסיני שלשת ימים אל תגשו אל אשה אז נתחזק בזה ודן ק"ו ומאחר שלא נאמר לו בפירוש זה נקרא מדעתו שעמד על דעת התורה ע"פ מדותיה. ואין לנו להמציא פרכא מדעתנו על ק"ו שמסרו לנו חז"ל ומה שהתרעמו עליו אהרן ומרים היינו על פרישתו של קודם מתן תורה שאז לא היה לו לדרוש ק"ו וכן משמע מפורש בד"ר שם. שע"כ לא הוצרך השי"ת לצוות עליו בעת מ"ת שיפרוש רק צוה עליו שיצוה לישראל. ודוק שהדברים ברורים ועי' במ"ר פר' ס"ג סוף ס"ד שזה נקרא מדעתו שלא נאמר לו בנבואה לדרוש כאן כן:
אל תגשו אל אשה. צ"ע שה' אמר למשה היו נכונים לשלשת ימים אלא שמשה פירש להם שהכוונה אל תגשו אל אשה ולשון הגמרא שם היו נכונים וגו' אל תגשו אל אשה ולשון רש"י בגמרא משמע שלא גרס אלא היו נכונים. והאמת שמאחר שכתוב מפורש אל תגשו אל אשה הרי בנבואה מהש"י. ומלתא דאתי מק"ו טרח וכתב לן קרא מפורש ואתה פה עמוד:
והשניה דרש. שמאחר שמפורש כתוב ואל הארון תתן וגו' ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת הרי מיד כשנתן בארון את העדות היה לו להכנס שידבר עמו שם. וע' עוד ויק"ר פר' א' ס"ז וסי' י"ג שהיה מן הדין שיכנוס ודן ק"ו שלא יכנוס. ובשבת שם לא חשב דרשה זו ובמקומה חושב יום אחד שהוסיף בהגבלה:
דרש בחוקת הפסח. ירושלמי תענית פר' ד' הלכה ה' ד"ר פר' ה' סי' י"ג:
שהיא לשעה במצרים. פי' שבאופן זה שהיה במצרים בנתינת הדם ומקלכם בידכם וכו' זה לא היה אלא במצרים אך בשבת שם איתא ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות. ולשון הירושלמי. שהיא מצוה יחידית. ולקמן פר' מ"ו ס"ג איתא ומה פסח שהוא קדשים קלים:
כל בן נכר. שנתנכרו מעשיו לשמים כלשון המכילתא אחד ישראל וכו' שנאמר וכל בן נכר כמ"ש רש"י בחומש:
מיד וישבור. וכאן חסר שהסכימה דעתו של הקב"ה עמו וכמ"ש בגמרא שם בשם ריש לקיש אשר שברת יישר כחך ששברת. ובאדר"נ יליף ר"מ מכאן שנצעווה מפי הגבורה וצ"ע: