פירוש מהרז״ו על שמות רבה טו:כו

יפרח בימיו צדיק. כל הענין בפסיקתא רבתי פר' ט"ו סי' י"ז ובזוהר יתרו קודם פסוק אנכי:

עד שלשים דור. הכוונה אלא עד שלשים דור וכן העתיק בס' בעל עקידה שער ל"ח וכדמפרש והולך ומרומז במ"ש החודש הזה לכם ראש והמלך הוא ראש העם וע' לעיל ריש סי' י"ג:

דסקוס. פי' המ"ע ערך דסקס בל"י ורומי מין כלי עגול וקערה פי' שהעיגול שלה מתמלא:

מי העיר ממזרח. בב"ר פר' ג' ס"ג א"ת העיר אלא האיר. באור החיים בהכרת הבורא והכרת הצדק:

אור ישראל. וישראל סבא אבינו. וכמ"ש ויזרח לו השמש:

יהודה פרץ חצרון. כו' כמ"ש סוף רות ומאחר שהביא על ג' האבות שהאירו אין צורך עוד להביא ראיה על השאר שהאירו כמ"ש ואני זאת וגו' לא ימושו מפיך וגו' תורה מחזרת וכו' שכולם היו צדיקים וראוים ומאירים עד דוד שמפורש בו שנקרא נר ישראל ש"ב כ"א י"ז וכמ"ש ה' אורי תהלים כ"ז וכדומה:

על כסא ה'. ע"פ מדה כ':

וכל הארץ. פי' מלכי ארץ וכמ"ש בפסוק הקודם ויגדל שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה וכמ"ש עוד שם ויבואו מכל וכו' מכל מלכי הארץ מדה ט':

ועל המסגרות. במכונות כתוב ואינו שייך לכסא אלא הכוונה שביהמ"ק בכלל כסא ה' והדום רגליו. ובילקוט מצאתי וישב שלמה על כסא ה' למלך שמלך בירושלים שנקרא כסא ה' ירמיה ג' י"ז היינו ע"י ביהמ"ק:

ובן שלמה רחבעם. כל היחס בד"ה א' ג' ומ"ש יהויקים צ"ע שהרי כאן חושב ט"ו דור אחר דור עד יאשיהו. ובנו צדקיה הוכרח להביאו לרמז ואת עיני צדקיהו עור אך שאר בני יאשיה אחי צדקיה למה הביאם וגם בפסיקתא ובזוהר לא הביאום והיה ראוי שתחשך הירח בימי יאשיה שהוא הט"ו אך בעבור צדקתו כמ"ש מלכים ב' סוף כ"ב יען רך לבבך וגו' ולא תראינה עיניך וגו':

כיון שבא צדקיה דכתיב. אולי צ"ל כתיב ואת עיני וגו' או דרצ"ל כיון שבא צדקיה חסר אור הלבנה דכתיב ואת עיני צדקיהו עור. ובפסיקתא ל"ג תיבת דכתיב. ועיקר הכוונה כאן על הפסק מלכות ישראל שעל זה רמז כמ"ש החודש כנ"ל אלא שהביא פסוק ואת עיני שחושך עיני צדקיה מרמז על חושך הלבנה ע"פ מדה ט"ז מיוחד במקומו:

ואין הרים. לעיל פר' זו ס"ד וכן ס"ד וגבעות בצדקה על אמהות ושם כתוב ולפני ירח דור דורים שלפני ירח היה מ"ש ישאו הרים שלום וגו' שלום עד בלי ירח. ב"ר פר' פ"ט סימן ד' ובמדרש תהלים ע"ב:

היו האבות מתפללים. ע' שבת נ"ה א' ובויקרא רבה סוף פרשה ל"ו אימתי תמה זכות אבות וכאן עוד דעה אחרת. אולי מ"ש מתפללין ענין אחר וזכות ענין אחר: