פירוש מהרז״ו על שמות רבה טו:טז

בשביל ישראל. כל ימי גלותם במצרים עי' זוהר בחוקותי באריכות ועי' לעיל פ' זו סי"ו ולקמן ריש סי' י"ח וי"ט:

מקטרגת. מכעסת ומריבה:

מה איכפת לך. מאחר שאתה בכעס עליה:

וגלה הקב"ה. מכילתא בא בפסוק ומושב בני ישראל ירושלמי תענית פ"א סוף הלכה א'. ספרי סוף מסעי ולקמן פ' כ"ג ס"ה במ"ר פ"ז ס"י:

למענכם שלחתי. במכילתא הגי' שולחתי וכן בירושלמי שם וע' ויק"ר סוף פר' ל"ב ופי' שכתוב שלחתי ויקשה את מי שלח למענם ודורשים א"ת שלחתי אלא שולחתי:

ועוררתי בניך. על בניך יון:

גן נעול. עי' לעיל פ"א סי' כ"ט וש"נ:

לא כתבו. כמ"ש ב"ר פ"ב ס"י שהיו אומרים כתבו על קרן השור וכו':

אם יאמר הן. לגאלם ועיין ילקוט ישעיה פסוק זה:

משל לעשיר. וענין המשל שהגורן הוא מקום הטבה לרבים לכהנים ללוים ולעניים ולכל מבקש מתנה ואתנן כמ"ש אהבת אתנן על כל גרנות דגן העניק תעניק לו וגו' מגרנך. אך הגת אינו מקום הטבה כ"א מקום דריכת הענבים והזיתים וכן שונאי ציון אומרים שהקב"ה יטיב להם בדמיון גורן אך הוא בגת כנ"ל:

מה שאי אפשר. לסבול ולספר:

ונער פרעה. מפסוק זה ראיה שגם פרעה עצמו טבע בים ולא מפסוק אחר כי בתורה כתיב כי בא סוס פרעה מרכבות פרעה ובזה מבואר הפסוק מצרים לשממה וגו' מראש ועד סוף:

ירושלים ועמך. ובפסוק הקודם ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת את עמך ממצרים ופי' כמו שהוצאתם ממצרים כך תפדה ירושלים וגו':

ונשבע. וזה מ"ש בסיפא דקרא למען ה'. וכמ"ש השבועה כ"פ בתנ"ך בי נשבעתי:

פרוסבוטוס. בערוך הביא מאמר זה בשם ילמדנו בהעלותך וגורס פרופסיטו והמ"ע כתב בלשון רומי שרים ונגידים. ובמ"ע ערך פרסבוטים הביא המאמר מכאן וגורס נכנס פרסבוטים לרחוץ ופי' בל' יון שר וחשוב:

פרוטומי. פי' במ"ע בל"י דמות אדם עד טבורו יע"ש זה נקרא גם עושה האקונין כן. בולי ודימוס ע' ב"ר פר"ו ס"ד ופי' במ"ע בל"י המון עם וע' מש"ש בשם רש"י:

וה' הולך לפניהם. וס"ד ולילה בעמוד אש להאיר להם וכן מ"ש לעתיד כי הולך לפניהם פי' ג"כ להאיר כמפורש בתורה:

הראשונות הנה באו. במצרים. וחדשות אני מגיד לעתיד כמו במצרים כנ"ל סוף סי' הקודם. וזהו מצרים לשממה וגו' כמ"ש ריש הסי':

פנס. פי' במ"ע בל"י עששית ובו נר דולק ועי' כל זה מכילתא ריש בשלח: