פירוש מהרז״ו על שמות רבה טו:יד

החודש הזה. ובפסוק הקודם ויאמר ה' אל משה ואהרן וע"ז הביא פסוק כי העליתיך ממצרים וגו' ואשלח לפניך את משה וגו' שהקב"ה בעצמו גאלם והם השלוחים וזהו שלח אורך ואמתך:

וללוי אמר תומיך. לאיש חסידך הוא אהרן וכן פסוק תורת אמת הוא אהרן כמ"ש בפסוך הסמוך כי שפתי כהן וגו' ועל משה סמך עצמו על מ"ש לעיל פר' ה' סי"ד חסד ואמת וכו' ואמת זה משה בכל ביתי נאמן הוא. אך בפסיקתא פט"ו ס"ד איתא אורך זה משה כי קרן עור פניו. ואמתך זה משה בכל ביתי נאמן ע"ש כל הענין והנה הפסוק הוא לעתיד ואיך דורש על העבר במצרים. היינו כמ"ש במדרש תהלים שדורש שם כל המזמור כמו שעשית במצרים כך עשה לנו עתה וגם ע"ל פסוק זה וז"ל למה קודר אתהלך בלחץ. כמו שגאלת לאבותינו מן הלחץ וכו' הלא שלחת להם הגאולה שנאמר שלח משה עבדו אהרן וגו' וכן שלח לנו שנים כנגדם שלח אורך ואמתך וכו' ע"ש ופי' כמו ששלחת שם אורך ואמתך כך שלח לנו וכאן בא לפרש איך היה במצרים אורך ואמתך:

מלמד שלא היה. משה לא היה מבקש ובא להביא ראיה מפסוק מי אנכי. ע' לקמן סי' י"ח ועי"ל פ"ג ס"ד:

אני יורד ומצילן כמ"ש בסנה וארד להצילו מיד מצרים ודורש ק"ו סתום ו"ש ליעקב אנכי ארד עמך וגו':

ס' רבוא נשים אין החשבון בדווקא כי היו יכולים לישא כל אחד כמה נשים וכל אחת תוליד כמה בנים אלא תפס מספר המפורש באנשים. ויתכן הק"ו של שרה כאן מרומז בפסוק עוד נגע אחד כמ"ש אצל שרה וינגע ה' וגו' נגעים גדולים וגו' וזהו עוד נגע וע"פ מדת ממעל דורש הק"ו שיעשה בעצמו כו' ע' לקמן פ' י"ח סימן א':