פירוש מהרז״ו על שמות רבה טו:י

הביא עליהם מכות. פי' שבאותו מזמור חושב המכות שהביא על המצריים והתחיל בפסוק שלח חושך ע' מ"כ עד שמגיע לפסוק שמח מצרים בצאתם וכל הענין עד סוף המזמור ויתן להם ארצות וגו' ותיבת מצרים צ"ע:

שהיו הכל מכבדין. צ"ע משל זה למה:

פרעה היה שולט. לעיל פ"ה סי' י"ד ב' וש"נ וצ"ע איך שייך כאן. וע' רד"ל. ועיינתי שם באותיות דר"ע וז"ל שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליה' מקיש ביאתם למצרי' לצאתם מה בצאתם נפל פחדם אף בביאתם נפל פחדם ועל זה הביא שם באריכות. איך נפל פחדם בביאתם ע"ש דברים נפלאים הובא בילקוט וארא רמזתי עליו לעיל פ"ט ריש סי"ה וכאן חסר התחלה זו וגם שאר מאמר המדרש משם נעתק:

משל לעני. והשופט לא צוה ליסר העני אך אחר יסר לעני על חטאו בפני השופט כי גם השופט היה בחטא עם העני ועל שלא הרגיש השופט ביסורי העני הניחו ליסר את העני וכשנגע המכה בשופט הרגיש שהמכה אין כיוצא בה והציל את עצמו עם העני וכמ"ש לעיל פ"י ס"ה:

משגיא לגוים ויאבדם. כמ"ש לקמן בסי' ט"ו שאם הכביד עליהם במכת דם שימותו בצמא כמו במ"ב איך היה מרבה נפלאותיו. אלא השגיא למצרים במכת דם ותן ריוח שיוכל להביא שאר מכות וכן בכל מכה:

מהו וכו' הצדיק. איך הכיר מדת צדקו היל"ל ה' מלך התקיף וכל יכול וזה כתוב אצל מכת ברד וע' לעיל פ"י סי' י"ב אצל צפרדע ובפ' י"ג סי"ד אצל ארבה וע"פ מדה י"ז דורש מדת ממעל:

ממלאה את כולה. שלא הניח המכה לארץ ביד על כל מצרים ביחד. אלא תחלה הביא מעט ונתן רשות וכח להמכה להתפשט ועכ"ז לא התפשטה המכה רק על גבול מצרים אע"פ שניתן רשות למשחית. וזה רק למען צדקו:

משל למה. עיין שי"ר פסוק מה יפו מדרש תהלים כ"ב באריכות ותבין כאן שקיצר ודורש מדה ט"ו שתחלה כתוב לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב ואח"כ כתוב מה יפו פעמיך בת נדיב ומכריע על פי מדה ל"א שתחלה מה יפו פעמיך ואח"כ מרכבות עמי נדיב שפסוק מה יפו אמרו השונאים כמ"ש שובי שובי וגו' שלפי מעשיך ראוי שתהיה עליו ותלך ברגל אך בת נדיב בזכות אברהם שנקרא נדיב כמ"ש נדיבי עמים עם אלהי אברהם שהוא הנדיב הראשון לה'. והשיבה כן הוא שגם אני תמוה איך זכיתי במעשי למרכבתו של ממ"ה אלא עמי נדיב כנ"ל והמרכבה הוא מ"ש פרש ענן למסך שדורש בסימן זה כל הענין שבתהלים ק"ה כמ"ש בריש הסי' משלשל ויורד וכמ"ש ענן אבק רגליו וזה מרכבתו רוכב על עב קל וכמו שהרכיבם במרכבתו כך האכילם מעדניו. מן ושליו כמ"ש שם שאל ויבא שליו ולחם שמים ישביעם. אך המדרש הביא על זה פסוק וימטר עליהם וגו' שבתהלים ע"ח לפרש מ"ש שאל שלא מצאנו אצל שליו של סדר בשלח ששאלו לרמז על שליו של בהעלותך ע"כ הביא הפסוקים של ע"ח. ועוד בא ללמדנו לדמות ולהקיש אליו שליו של בשלח ותהלים ק"ה לשליו של בהעלותך ותהלים ע"ח בביאור הפרטים וכמ"ש בהדיא באריכות במכילתא בשלח בפרשת המן והשליו. ולזה כוון המדרש. ודו"ק מאד בכל הנ"ל:

ויוליכם בתהומות. שייך לענין המשל בעבר הנהר. והנמשל על בקיעת ים סוף וצריך להקדימו לפסוק וימטר. ובתהלים ק"ה לא זכר קריעת ים סוף ע"כ הביא מתהלים ק"ו. ופסוק וה' הולך לפניהם יומם בריש בשלח לפרש פסוק פרש ענן למסך המרכבה הנ"ל:

הכל בזכות אברהם. חוזר למה שהקדים תחלת הסימן בעבור ישמרו ולפני זה כתוב כי זכר וגו' היינו הנדיב הנ"ל בעבור ישמרו שאברהם צוה ג"כ שישמרו כמ"ש למען אשר יצוה וגו' ושמרו דרך ה' וגו'. ונתינת הארץ בזכות אברהם והאבות כמ"ש בריש וארא. וכן החודש הזה לכם ראש התחלת ציווי על המצות ורמוז כאן אברהם במ"ש ראש הוא אברהם ראש אמנה ראש צורים ע' שי"ר: