פירוש מהרז״ו על שמות רבה יב:ד

המכות האלו. תנחומא ס"ס י"ד ולקמן פר' ט"ו סי' כ"ז. ועי' לעיל פ' י"א סי"ה אצל שחין:

שהיו בארץ. פי' שהיה למטה בימים בכלל הארץ ואצל דם ע' לעיל פ"ט ס"ט. ואצל צפרדעים לעיל פ"י ס"ד. ושם ס"ז. ואצל כנים על שניצל משה ממים ועפר. וכאן טעם אחר:

ערוב דבר מ"ב. שכך מפורש בתורה אצל כל אחד. דם. ויאמר ה' וגו' אל אהרן קח מטך וגו' ובצפרדע וכנים ויט אהרן. ואצל ברד ארבה חושך. ויט משה. ואצל ערוב ודבר כתיב ויעש ה'. ומכ"ב וה' הכה וגו' ואצל שחין מפורש שמשה ואהרן לקחו פיח הכבשן וה' הפכו מלמעלה מכסא כבודו עליהם לשחין כדלעיל פר' י"א סי"ה ועיין לקמן פ' ט"ו סי' כ"ז:

וה' הוא וב"ד. ב"ר פ' נ"א סי"ב. ויקרא רבה פרשה כ"ד סימן ב' וש"נ. ותנחומא כאן סימן ז' שי"ר פסוק לסוסתי ויליף מדכתיב וה' דבר וגו' וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו שפי' אלו מימינים לזכות ואלו משמאלים לחובה דזהו מ"ש זה אומר בכה וזה אומר בכה וזהו בית דינו וסנקליטין פי' בערוך בית דין ובמו"ע פי' יועץ מב"ד:

כמשפט רשעים בגיהנם. כמ"ש תשלג בצלמון. ואש כידוע שנקרא תנור:

היה יושב. ע' מ"כ:

ר"י ר"נ. עי' במדרש רבה פ' י"ב ס"ח ושי"ר פסוק צאינה וראינה שם ושם מבואר ר"י אומר צלוחית של ברד מלאות אש. רנ"א אש וברד פתוכים זה בזה א"ר חנן טעמא דר"י כהדא פרטתא דרמונא וכו' טעמא דר"נ כהדא עשישתא וכו' שהתנאים בלה"ק מדברים. והאמוראים בארמית וכאן חסר:

כפרנותא. שם ושם הגי' פרטתא דרמונא ובערוך ערך פרט ח' מביא הגי' בשם ילמדנו ג"כ פרטתא ופי' כקליפה של רמון שהגרעין נראה מתוכו והמו"ע בערך פרניתא הביא הגי' שבכאן פרנותא וכתב פי' בלשון יוני גרעין ושניהם צריכים כאן כמ"ש דחרצנותיה מתתמי הוא הגרעין ומ"ש מלגיו מתוך הקליפה. עששיתא הוא כלי זכוכית שקורין לאמפ:

מהו מתלקחת. שהרי מתלקחת פי' מתלהבת ועולה שמאחר שדורשים שהיה נראה מתוך אבן הברד כחרצן אם כן לא היה להב עולה ע"כ דורש נוטריקון מת לקחת והוא על מ"ש ברד ואש מת על ידי ברד שהוא עיקר המכה אח"כ לקחת על ידי האש אשר לקחו ושורפתו תנחומא כאן סי' ט"ז. וע' לקמן פ"כ ס"ס א'. ומ"ש לוקחו האש נ"ל שפי' מלשון לוהט ולהב כפשט תיבת מתלקחת:

אנבטאות. הביאו במוסף אך ומביא דברי מ"כ ודעתו נוטה לגרוס אנטיכאות שפי' בל"י כותלים וז"ל המדרש תהלים מז' ע"ח ויסגר לברד בעירם כיון שבא הברד נעשה ככותל בפני צאנו וכו' נוטלה ושוחעה להאכיל בניו וכו' ונוטלה על כתיפו והיה עוף יורד וחוטפה מעל כתיפו וכו' והובא בילקוט תהלים מז' ע"ח:

בחנמל. תיבה שאין דוגמתא ודורשה נוטריקון בא נח מל שבא אל האילן ונח אצלו ומל וכורתו:

בפילקין. עי' מ"כ. ובילקוט תהלים ע"ח חסר כאן כמו במדרש תהלים ע"ח אך בילקוט תהלים ק"ה כמו במד"ת ק"ה המאמר בשלימות שאצל הגפנים כתוב יהרוג בברד גפנם על שהם דקים הרגו בפעם אחת אך שקמותם שהם קשים נח וחן אצלו עד שמלו וכרתו. וכן בהכרח לפרש במדרש כאן כמו במ"ת ק"ה ולזה הובא הציון בפנים המדרש במדרש תהלים:

פטרונה עומד עליה. ע' לעיל פ' י"א ס"ב בלשון הזה כי שם כתוב אשר עמי עומד עליה וכאן לומד משם שהענין אחד:

אחר כן וכו' קודם לכן. דעת המדרש שמ"ש טרם פי' קודם שלא יתכן לפרש עדיין לא תיראון כמו בשאר טרם שבמקרא טרם יהיה בארץ. טרם יצמח. טרם ישכבון. שפי' עדיין לא כי היה ראוי ועומד להיות. ועומד לשכב ועדיין לא שכב אך פרעה אינו עומד לירא לעולם ולא ראוי ואינו בידו וגם בסוף במכ"ב עשה בהכרח ונתחרט מיד על כן בהכרח שבכאן אינו מלשון עדיין לא. אלא מלשון קודם ותיבת קודם תיראון דורש המדרש כנ"ל כאלו כתוב קודם יראתם תיראון כמו שקודם יראתם כך תיראון בעתיד שהכוונה ע"פ מדה ט' בהיפך שכמו שקודם לא יראתם כך לא תיראון. וגם התרגום לא מתרגם ככל מקום עד לא שמחובר לתיבה של אחריו וכאן הבדילו שתרגם עד כאן לא אתכנעתון וע' רש"י בחומש בכל מקומות הנ"ל:

אבל כדי שתכיר. כמבואר בפסוק הקודם למען תדע: