פירוש מהרז״ו על שמות רבה יב:ב

סריטה. תנחומא סי' ט"ז ע' מ"כ. שהיל"ל למחר אלא פי' כעת ורגע זאת למחר ע' ב"ר סוף פ' ל"ג:

כמוהו בעולם. ע' מ"כ ומאחר שכתוב תחלה אשר לא היה פי' בעולם וגם במצרים. ועיקר הדרשה מתיבת כמוהו שבעולם שיורד מטר וברד שייך לומר שלא היה כמוהו אך במצרים שאינו יורד שם מטר איך יאמר כמוהו ולכוונה זו הקדים תיבת כמוהו לתיבת מצרים ועי' ב"ר פ"ב ס"י לקמן פ' כ"ו ס"ב. ולקמן פ' ל"ז ס"ס א'. ובריש פ' ל"ח:

שאמר במכת בכורות. שמות י"א והיתה צעקה גדולה במצרים אשר כמוהו לא נהיתה וכמוהו לא תוסיף:

אשר חשכתי. בפסוק הקודם הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה. ופי' ע"פ מדה י"ז שחשכתי וחדלתי במצרים כמ"ש ויחדלו הקולות והברד לצורך יום קרב שמפורש ביחזקאל שבמלחמות גוג יהיה ברד ולקמן סי"ז ביתר ביאור. וע' לקמן פר' כ"ג סי"ו ביום צר לי בגוג דזהו לעת צר:

אלא על יבול. כמ"ש לקמן סי"ג הטעם:

וזה היה איוב. סוטה י"א א' לעיל פ"א ס"ט עי' מש"ש ע"פ גז"ש הירא ואיוב נקרא ירא אלהים בריש איוב. עי' מכילתא בשלח פסוק ויקח שש מאות רכב וגו' מאין היה הלא מתו בדבר אלא מהירא את דבר ה'. וע' ב"ר פ' נ"ז ריש סי"ד: