פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:ח

וכל הדור ההוא. ואח"כ ויקם מלך חדש שעבדם בפרך:

לא שעבדו. עיין לעיל סימן ד' מ"ש כפירושו:

לא מת. פירוש ההבטחה שהבטיח לאבות שירבה זרעם לא בטלה אלא קיים אמונתו לישני עפר ובתנחומא הגירסא וימת יוסף וגו' אף על פי כן ובני ישראל פרו וגו':

ד"א. בתנחומא ליתא וגם כאן הוא מיותר וגורס רבי ינאי אומר כל אחת ילדה ששה וזה ע"פ מדה י':

ויעצמו י"א ס' עד שבעים. בשיבוש וכצ"ל וישרצו י"א ס' שהרי עקרב מן השרצים יולדת ששים וכ"ה בויק"ר פי"ג ס"ה מה עקרב משרצת ששים ששים ובילקוט כאן ובני ישראל פרו וישרצו וגו' אם לגדול שבשרצים את מדמה אותם הדא עכברא יולד שית אם לקטן וכו' הדא עקרבא יולדת שיתין ובפר"א פכ"ב וכ"ד כמין שרץ גדול ששה בכרס אחד כדברי הילקוט:

ר' נתן אומר. עיין ב"ב דף קס"ג על פסוק ובני דן חושים כחושים של קנים ופירש רש"י הרבה יוצאין ממקום אחד וכן פי' הרבה מכרס אחד ולשון התנחומא כאן רבי יונתן אומר ותמלא הארץ אותם מלאו את הארץ כחורשים של קנים פי' כיער שגדלים זה אצל זה הרבה מאד ואולי צ"ל גם כאן כן:

כיון שראו כו' הה"ד ויקם. כאן יש חסרון ובלבול גירסאות כי עד כאן מהתנחומא והגיר' שם הה"ד ויקם מלך חדש וכי חדש היה אלא שחידש גזירות פורעניות עליהם ומ"ש רב ושמואל הוא מגמרא סוטה י"א ומ"ש וחד אמר שחידש גזירות וכו' הוא מהתנחומא ולא מהגמרא:

וימת וימלוך. כמ"ש בסוף וישלח ז"פ ולדעת זו האריך פרעה הרבה שנים שהרי היה יוסף במצרים שמונים שנה:

רבנן אמרין. בתנחומא הני' ד"א ויקם מלך חדש והלא פרעה עצמו היה היינו אותו שהיה בימי יוסף:

רבנן פתחין. כשבאו לדרוש פסוק ויקם מלך חדש היו פותחים מפסוק זה:

הפרו ברית. לקמן פי"ט סימן ה' ומ"ש שמשה מלן פי' מדהוצרך משה למלן כולם הרי שעד עתה לא מלו ובפר"א פכ"ט איתא עד שעמד פרעה וגזר עליהם גזירות קשות ומנע מהם ברית מילה וע' תד"א ס"פ כ"ג וריש פכ"ד שחולק על זה:

הפך לבם. ובפסוק הקודם שם ויפר את עמו וגו' היל"ל וירב כמ"ש כאן וירב העם ויעצמו ע"כ דורש ויפר לשון הפר ברית ואז הפך לבם לשנוא ופי' שאותו פרעה ועמו שאהבם נהפכה אהבתם לשנאה שאם פרעה אחר אין זה הפיכה ומ"ש את חלקיהם סיים בילקוט הושע שנחלקו על הקב"ה:

וכי לא היה. למ"ד שאינו חדש ממש וע' תנחומא:

שרגם אוהבו. בתנחומא וילקוט כאן הגי' שרגם איקונין של דוכס: